גל טוויטובמסגרת כנס שנתי במדעי הבריאות בנושא: חדשנות – לעתיד בר-קיימא של מקצועות הבריאות, הציגה ד”ר יוליה גנדלר את נושא החיסונים בהתבסס על מאמרה שפרסמה יחד עם ד”ר לני עופרי, שתיהן חוקרות ומרצות בביה”ס לסיעוד.
“חיסונים נחשבים לפריצת דרך ברפואה, הסבירה ד”ר יוליה גנדלר, הם מגנים עלינו נגד מחלות, הן על ידי הענקת הגנה אישית לאדם המחוסן והן על ידי מניעת הפצה והדבקה של מחלות בקהילה. חיסונים הביאו לירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה ממחלות זיהומיות שנגדן מחסנים. אולם, לשם השגת הכיסוי החיסוני הרצוי, נדרש הרבה יותר מהחיסונים עצמם. נדרשים תמריצים מתאימים כדי לעודד גילוי ופיתוח של מוצרים חדשניים, יעילים, בטוחים ובמחיר סביר; תוכניות מימון ואספקה יעילות; ומנהיגים מדעיים אמינים שיכולים לספק המלצות מדיניות מבוססות ראיות ולהעניק תוכנית הסברה מתאימה להדגשת חשיבות החיסונים. מגפת הקורונה הבליטה את הפערים במערכות הבריאות הציבוריות ברוב המדינות והדגישה את הצורך בתשתית בריאות ציבורית חזקה יותר וממומנת היטב”.
“אמצעי תקשורת ותוכניות הסברה הפכו לשחקנים מרכזיים המשפיעים על היקף ההתחסנות נגד COVID-19. מדיה חברתית שימשה להפצת גישות מקדמות חיסונים, יחד עם אמונות המתנגדות לחיסונים והססנות לחיסונים. תפיסות אלו השפיעו על האוכלוסייה בתהליך קבלת ההחלטות לגבי קבלת חיסון נגד קורונה ועל החלטת ההורים לגבי חיסון ילדיהם. עמדות נוגדות חיסונים יכולות להיחשב כחלק מוויכוח תרבותי, ולא מדעי, מה שהופך אותן לעמידות במיוחד בפני עובדות מדעיות וממצאי מחקרים. לאנשים עם אמונות נוגדות חיסונים יש פוטנציאל הרסני להגביר את התפשטות מחלות זיהומיות למרות הזמינות של חיסונים יעילים, ולכן חשוב להבין את המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים, הפסיכולוגיים והחברתיים של קבוצה זו כדי לשפר התערבויות ממוקדות בבריאות הציבור”.
המחקר שפורסם, הינו מחקר חתך אשר נערך במהלך חודש יוני 2021 . הנתונים נאספו באמצעות שאלון אנונימי אשר הופץ בקבוצות Facebook. לאחר מילוי פרטים סוציו-דמוגרפיים, ההורים נשאלו האם הם עצמם חוסנו נגד COVID-19, האם הם מתכוונים לחסן את ילדיהם, מהם מקורות המידע שהשפיעו עליהם בעת קבלת ההחלטה. במחקר נבדקו מספר פרמטרים באמצעות שאלונים (שתוקפו ותורגמו לעברית): אוריינות חיסונים, התנהגות, תפיסת החיסון והססנות חיסונים. התנהגות כלפי החיסון נמדדה באמצעות מודל של תקדימים פסיכולוגיים (ה-5C).
מעל ל 500 הורים לילדים בגילאי 12-15 מילאו את השאלונים, ומעל ל 70% מהם ציינו שהם מתכוונים לחסר את ילדיהם נגד COVID-19. הנכונות לחסן את ילדיהם הייתה גבוהה בקרב הורים שחוסנו בעצמם כנגד הנגיף.
מקורות המידע המשפיעים ביותר על קבלת ההחלטות ההורית היו הצוותים הרפואיים ואתרי האינטרנט. הורים שדיווחו על כוונה לחסן את ילדיהם היו בעלי רמה גבוהה יותר של אוריינות חיסונים (מידע אודות החיסונים), תפיסה חיובית יותר של החיסון והססנות חיסונית הייתה נמוכה יותר מאשר הורים שאינם מתכוונים לחסן את ילדיהם.
המחקר הזה היה בין המחקרים הראשונים אשר בחן את נכונות ההורים לחסן את ילידיהם נגד COVID-19. הבנת הגורמים המסייעים והמעכבים בהחלטת ההורים היא חיונית בהגברת ההיענות לחיסון נגד COVID-19. צוות רפואי מהווה מקור מידע משמעותי; על כן צוותים רפואיים חייבים להיות בעלי ידע רחב ומעודכן אודות החיסון על מנת להעביר אותו באופן מהימן למטופלים.ממצאים אלו מאפשרים ללמוד לקחים מתוכנית החיסונים נגד COVID-19 ולהבין את המניעים והחסמים להצלחת תוכנית חיסונים ואף לחזות האם החיסונים יהוו הפתרון לעתיד הבריאות בישראל.
הכתובת היא ד”ר יוליה גנדלר: מרצה וחוקרת במחלקה לסיעוד, בית הספר למקצועות בריאות, אוניברסיטת אריאל. עבדה כאחות מוסמכת במגוון תפקידים במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, בעלת תואר שני באפידמיולוגיה ורפואה מונעת, ותואר PhD מאוניברסיטת תל-אביב.