איילת בן הרוש
במהלך השנה האחרונה נכנסו אינספור מונחים רפואיים ומדעיים לשיח היומיומי, בעקבות מגפת הקורונה והשפעתה הנרחבת וחסרת התקדים של העולם ועל החיים של כולנו. פתאום מונחים כמו “מקדם הדבקה” או “PCR” (הטכנולוגיה המשמשת לביצוע מרבית בדיקות הקורונה) הופכים להיות שגורים בשפה היומיומית, ובמקרים רבים נזרקים ביטויים אלו לאוויר גם כאשר לדובר/ת אין באמת מושג מעמיק בנוגע למשמעות הדברים שהם אומרים. אותו הדבר נכון גם למושג חשוב ומרכזי נוסף – בדיקות סרולוגיות. לכן, ננסה לעשות קצת סדר בכל הנוגע למונח זה – מהן בדיקות סרולוגיות? עבור מה בדיוק הן משמשות? כיצד והיכן עושים אותן? מה הן עשויות לגלות לנו וכיצד ניתן ורצוי להשתמש במידע זה?
בדיקות סרולוגיות – במה מדובר?
בדיקות לזיהוי נגיפים, ובפרט בדיקות קורונה, הפכו כאמור בשנה האחרונה לנושא חם ומרכזי על סדר יומה של האנושות כולה. בעוד הבדיקה הנפוצה והמוכרת ביותר בציבור הרחב היא בדיקת הקורונה בעזרת מטוש, הנקראת PCR ומזהה נוכחות של הנגיף בגוף הנבדק, בדיקות סרולוגיות הן סוג נוסף נפוץ ומוכר של בדיקות המשמשות ככלי מרכזי במערך הזיהוי והמיפוי של התפשטות המגפה.
בניגוד לבדיקות PCR, המאפשרות לגלות נוכחות של הנגיף עצמו בגוף הנבדק/ת, בדיקה סרולוגית היא בדיקה המיועדת לזהות נוכחות בגוף של נוגדים לנגיף – נוגדים אותם מייצר הגוף לאחר שהתמודד עם הנגיף, או לאחר שקיבל חיסון, למשל. על פי זיהוי וכימות מספר הנוגדנים הקיימים בגוף לנגיף זה ניתן לזהות האם אותו אדם היה חולה בעבר בקורונה והחלים, ומכך להסיק בנוגע לסיכויים כי אותו אדם כבר מחוסן במידה כזו או אחרת לנגיף.
יש לציין כי גם בדיקות אלו אינן מעידות באופן מוחלט בנוגע להיותו/ה של נבדק/ת מחוסן לווירוס, שכן גם מי שחלה והבריא לחלוטין (ואף מי שכבר קיבל שתי מנות חיסון) אינו מחוסן במאה אחוזים ובוודאות גמורה לנגיף. עם זאת, הסיכויים של מי שכמות גדולה של נוגדים התגלתה בגופו להידבק בנגיף ולחלות ב COVID 19 הוא נמוך ביותר.
כיצד מבוצעות בדיקות סרולוגיות?
בדיקה סרולוגית היא בדיקת דם פשוטה ומתבצעת ע”י לקיחת דם מהנבדק/ת לצורך גילוי נוגדי IgG. את תוצאות הבדיקה ניתן לקבל תוך 48 שעות לרוב (תלוי במקום הבדיקה). הערכים שהבדיקה עשויה להחזיר הם:
חיובי (כלומר, כמות גדולה של נוגדנים בדם, מעל ל 15 ML/AU)
שלילי (מתחת ל 12 ML/AU) ותוצאה גבולית (בין 12 ל 15 ML/AU).
במקרה של תוצאה חיובית, כמות גדולה יחסית של נוגדנים נוכחת בגוף ולכן סביר להניח כי מדובר בנבדק/ת אשר נדבק בעבר בנגיף.
במקרה של תוצאת בדיקה שלילית או גבולית לא ניתן להסיק בוודאות האם אותו נבדק נדבק בעבר בקורונה או לא.
מה ניתן להסיק מבדיקה סרולוגית ומתי מומלץ לבצעה?
כאמור, בדיקה סרולוגית עשויה להצביע ברמה גבוהה יחסית של וודאות כי נבדק/ת מסוים נדבק בעבר בקורונה וכנראה שכבר החלים, ועכשיו יש לו נוגדנים בגוף והסיכוי לחלות הוא נמוך לעומת אדם ללא נוגדנים.
עם זאת, חשוב להדגיש כי גם במידה ומתקבלת תשובה חיובית, המעידה על כך שאותו אדם נדבק בעבר בקורונה, אין מדובר במאה אחוז וודאות ואין זה אומר כי ניתן להתנהל באופן חופשי ללא כל שמירה על ההנחיות. גם מי שהתקבל כחיובי לנוגדנים בבדיקה סרולוגית עדיין עלול להידבק בקורונה ולהדביק, לכן נדרשת המשך שמירה והקפדה מלאה על פי ההנחיות.
בדיקות סרולוגיות ניתנות לביצוע במספר מוקדים ומוסדות רפואיים שונים בארץ, בתיאום מראש. במקרה של חשש להידבקות מומלץ לבצע בדיקה סרולוגית רק כמה שבועות לאחר ההידבקות (וההחלמה), ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי בטרם קובעים תור לבדיקה.