טור אורחהיריון מרובה עוברים הוא היריון שבו יותר מעובר אחד – כלומר גם זוג עוברים יוגדר כהיריון מרובה עוברים, ואליו גם ‘יצטרפו’ הסיכונים השונים. מדוע היריון מרובה עוברים נחשב מסוכן יותר מהיריון רגיל, מה ניתן לעשות וכיצד מוודאים שהוא מתנהל כשורה?
מאת: פרופ’ דניאל זיידמן, רופא נשים בכיר וחבר בצוות הניהול ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי אסותא תל אביב
יותר עוברים – מורכבות רבה יותר
בישראל כ־7,500 הריונות בשנה הם הריונות מרובי עוברים או כארבעה אחוז מכלל הילודים שנולדים כל שנה – כלומר מקרה אחד לכל 21 הריונות בממוצע, או כ־1% מהלידות. את האבחון של היריון כזה אפשר לבצע מהשבוע השישי להיריון, באמצעות אולטרסאונד.
עד לשנים האחרונות, מאחר שישראל נחשבת מובילה במספר טיפולי הפוריות (שבהם שכיחות מקרים כלאו נחשבת גבוהה מאוד), שיעור ההריונות מרובי העוברים עלה בהתמדה.
מדוע נחשב היריון מרובה עוברים למסוכן יותר? מעצם העובדה שבבטנה של האם מתפתחים כמה עוברים ולא אחד: הם חולקים את אותו חלל קטן, חולקים את אותם ‘משאבים’, וכל עובר משפיע במידה כזו או אחרת על ההתפתחות של שאר העוברים שלצידו.
בשל כך, הריונות מרובי עוברים דורשים מעקב צמוד ותדיר יותר, כדי לוודא שההריון מתפתח כשורה, וכך גם כל עובר ועובר. ולצד זאת נגיד כבר כעת את הדבר החשוב ביותר: רובם המוחלט של ההריונות מרובי העוברים מסתיים בלידה מוצלחת של עוברים בריאים.
כיצד נוצר היריון כזה?
היריון מרובה עוברים הוא תוצאה של תהליך המתרחש בעת מפגש הזרע והביצית. תרחיש אחד הוא כאשר משוחררות מהשחלות כמה ביציות בעת הביוץ, וכל אחת מהן ‘פוגשת’ בזרע שמפרה אותן. במקרה כזה, זהו היריון עם תאומים לא זהים.
תרחיש שני הוא כאשר ביצית אחת פגשה בזרע והופרתה, ויצירת יותר מעובר אחד מתרחשת בעת חלוקת התאים: העובר למעשה עובר מעין פיצול, לאחר ההפריה, וכך נוצרים תאומים זהים. יש לציין כי מרבית המקרים של הריונות מרובי עוברים הם של תאומים לא זהים (כ־70% מהמקרים).
מה הם הסיכונים המאפיינים הריונות מרובי עוברים?
את הסיכונים אפשר לחלק לשניים: סיכונים לעוברים עצמם וסיכון לאם. בשני המקרים מדובר בסיכונים גדולים יותר, מעצם היות ההיריון כזה המוגדר מרובה עוברים, וזאת בדיוק הסיבה שבגללה הליווי הרפואי יהיה קפדני יותר.
אם כן, הסיכון הגדול ביותר שמביא עימו היריון מרובה עוברים הוא לידה מוקדמת. למעשה, כאשר מדובר בהיריון שבו יותר משני עוברים – רוב הסיכויים שהלידה תהיה מוקדמת. הסטטיסטיקה מראה כי כ־50% מהנשים אשר ברחמן מתפתח היריון מרובה עוברים יולדות לפני השבוע ה־37 להיריון. ככלל, לידה מוקדמת מגדילה את הסיכויים לשיתוק מוחין, לנכות ועוד. כאשר העובר נולד לפני השבוע ה־34, ישנה סכנה גם לנזק לריאות, שכן עד לשלב זה הן לא מספיקות להבשיל כראוי.
לצד זה, וללא קשר ללידה מוקדמת, היריון מרובה עוברים מגדיל את הסיכון להפלות, להפחתת עוברים ספונטנית (מקרה שבו עובר מפסיק להתפתח ברחם), להפרעות כרומוזומליות ולמומים ולאנמיה. יש לציין כי בקרב תאומים זהים ישנן תופעות בריאותיות נוספות, כך שהיריון זה נחשב בסיכון גבוה יותר מהריונות לתאומים לא זהים.
ומה באשר לסיכונים הנשקפים לאם? בשליש הראשון של ההיריון ישנו סיכוי גבוה יותר לדימום; גם הסיכוי לסוכרת היריון או לרעלת היריון עולה כשמדובר בהיריון מרובה עוברים; יתר לחץ דם, עייפות מוגברת, טחורים, בחילות והקאות בתדירות גבוהה מאוד, בצקת, זיהומים בדרכי השתן, אנמיה, היפרדות שליה – כל אלו עשויים להיות מנת חלקה של האם, ביתר שאת, בהריונות שבהם יותר מעובר אחד. גם ניתוח קיסרי, במועד הלידה, נחשב שכיח יותר בהריונות מרובי עוברים.
המעקב אחר היריון מרובה עוברים
כאמור, האבחון של היריון מרובה עוברים באופן ודאי אפשרי כבר מהשבוע השישי לו, ומאותו רגע הוא יזכה, כמובן, להתייחסות אחרת. מעל לכול נדרש מצד האם מעקב צמוד אחר התזונה שלה, המשקל שלה ותחושותיה. תופעות כמו לחצים בבטן או התקשות שלה, הפרשות חריגות ועוד – מחייבות תשומת לב ורצוי לגשת לבדיקה בעקבותיהן.
באופן טבעי, היריון כזה יכלול בדיקות רבות יותר, ובעיקר מומלץ על בדיקת שקיפות עורפית אקו לב עוברי, בדיקות אולטרסאונד להערכת גדילת העוברים ולבדיקת אורך צוואר הרחם. דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה, אשר כידוע עשויות להגדיל את הסיכון להפלה גם בהריונות רגילים, הופכות מסוכנות עוד יותר בהיריון מרובה עוברים.
בהקשר זה יש לציין בדיקה אשר מאפשרת לבחון את המטען הגנטי של העוברים מבלי לבצע פעולה פולשנית, כמו שנעשה בדיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה: זו נקראת בדיקת NIPT, שמתבצעת באמצעות בדיקת דם רגילה, כמו בחדר האחות בקופת החולים.
העיקרון של הבדיקה פשוט: מאחר שאל מחזור הדם של האם מגיעים במהלך ההיריון גם קטעי DNA של העוברים עצמם, בדיקת NIPT יכולה לעמוד על הרכב המטען הגנטי של כל עובר – וכל זאת באמצעות בדיקת דם פשוטה. יתרון נוסף: את הבדיקה הזו אפשר לבצע כבר מהשבוע העשירי להיריון, מוקדם יותר מרוב הבדיקות שנעשות לצורך זה.
נציין כי ישנן בשוק כמה וכמה סוגים של בדיקות NIPT, ולכל אחת מהן יכולת אבחון מעט שונה. כך, ישנן בדיקות אשר בודקות שלוש תסמונות גנטיות נפוצות בהיריון מרובה עוברים, ויש בדיקות – כדוגמת בדיקת מטרניטי Materni-T מרובה עוברים – אשר לבד מהעובדה שהן מתאימות לכל סוגי ההריונות, כולל היריון מפונדקאות, היריון מתרומת ביצית והיריון מרובה עוברים, יכולות לבדוק 13 תסמונות גנטיות נפוצות בהריון מרובה עוברים.