מערכת 'מדינט'יו”ר ועדת הכספים גפני דורש מנציגי הממשלה, שבטרם חקיקת הרגולציה על נותני שירותי מטבע, להידבר עם מנהלי הגמ”חים כדי לגבש הסכמות שיאפשרו לגמ”חים להמשיך לפעול לטובת הציבור.
“ההפרטות הרבות וביטול שירותים חברתיים וציבוריים בעשורים האחרונים יצרה חלל בכל הנוגע לשירותי רווחה לאזרח ואת החלל הזה ממלא המגזר השלישי ובמידה רבה הגמ”חים. גם אם רוצים להסדיר את פעילותם, אסור בשום פנים לפגוע במפעל החברתי החשוב הזה של ערבות קהילתית-הדדית. אין מדינה יהודית ללא ערבות הדדית”. בדברים אלו פתח יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני (יהדות התורה), את הדיון הראשון של הוועדה בהצעת חוזק שנועדה להסדיר את פעילות הגמ”חים ושל כל הגופים שנותנים אשראי ללא ריבית לציבור.
גפני פתח את הדיון בסקירת השתלשלות הדברים שהובילו לפריחת מוסד הגמ”חים במדינת ישראל: “בעבר המדינה נתנה שירותים קהילתיים, השירותים האזרחיים שהמדינה מספקת הלכו ופחתו. מאחר שאנחנו עם יהודי, התחלנו לספק שירותים חברתיים במקום המדינה, הקמנו גמ”חים, אספנו תרומות ומתוך הכרה בחשיבות המוסד הזה, המדינה אף נתנה פטור ממס על תרומות לעמותות. אלא שבשנים האחרונות המדינה החלה לרדוף את אחרי אותן עמותות וגמ”חים ועכשיו כבר רוצים הסדרה ורגולטור מיוחד, יותר מכך, אם למנהל גמ”ח יש חשבון בנק אז רוצים שידווח על התורמים ומאילו מדינות ואם לא רוצים לאסור קבלת התרומות. כלומר, מצד אחד המדינה יצאה מהעניין של סיוע קהילתי ושירות לאזרח ומצד שני, מקשה ומכבידה על מי שממלאים את מקומה. אנחנו דורשים שאם הולכים על הסדרה, שהגמ”חים לא יהיו באותו מעמד של Change-ים. גמ”ח איננו בנק ולא Change והוא נועד לסייע לאנשים במקרים שזקוקים לעזרה”
השתתף בדיון גם היועץ המשפטי לשעבר של משרד האוצר ומי שעמד בראש ‘צוות בריס’ ליישום מסקנות הוועדה הממשלתית לבחינת הרגולציה על נותני אשראי, עו”ד יואל בריס שאמר: “לחוק יש מטרה אחת מרכזית לקיים המושג המבורך של הגמ”חים, מוסד קהילתי חשוב של ערבות הדדית, שנועד לאפשר לאנשים לקבל הלוואות ללא ריבית. אומרים שהמהלך נובע מחשדנות יתירה כי מדובר במגזר חרדי ומביטים עליהם בעין מחמירה בענייני הלבנת הון והעלמת מסים. זה לא מה שהתווה את תפיסתנו. התפיסה שלנו היתה מינימום הכרחי של הסדרה. הכללים הוחמרו בכלל גם לבנק וגם לחברה כלשהי. וכאן לא נוכל להשאיר בועה, נדרשת הסדרה עם כי תוך נקיטת זהירות. הגמ”חים חייבים להתקיים אך פורמלית הם תחת הכותרת ‘בנקאות’; יש עניין תזרימי וחדלות הפירעון, סכנות, מישהו צריך לפקוח עין שמי שמנהלם אותם מודעים להיבטים הללו ויש גם היבט של הלבנת הון והעלמת מסים לצד ההיבטים הצרכניים והיציבותיים. זה מקרה חריג שהמדינה מאפשרת לדבר כזה להתקיים, דבר מבורך שגם מרחיב את אפיקי האשראי לטובת הציבור”.
פרופ’ יורם מרגליות מהמכון החרדי לחקר מדיניות הסביר בוועדה: “גמ”ח במהותו הוא גוף פילנתרופי, לא במוסד בנקאי. אין ריבית, אין הכנסות ואין משיכת רווחים מצד הבעלים והכסף לא מושקע. המבנה פשוט, אנשים נותנים תרומה של כסף והוא ניתן כהלוואות. פיקדון הוא נכס בר-קיימא. אתה נותן כשאתה לא צריך ומקבל חזרה כשכן צריך. התפקיד של המדינה זה דווקא לסבסד דברים כאלה. המבנה פשוט אז למה צריך הסדרה? א. כי פועלים בניגוד לחוק המחייב רישוי לצורך קבלת פיקדונות ומתן אשראי, לכן חייבים. ב. יש חשש למעילות וטעויות חשבונאיות, נדרשים כללי חשבונאות ושימוש בתוכנות מוכרות, ניהול ראוי ועוד.”
בסיכום הדיון, שב גפני והדגיש את חששותיו מפני הפגיעה במוסד הגמ”ח והביע מורת רוח אף על הסכם ה- FATCA, שעליו חתומה מדינת ישראל מול ארה”ב, הסכם שכבר מקשה על פעילות הגמ”חים. גפני דרש מנציגי האוצר ורשות המסים “לעמוד בהתחייבויות של מנהל רשות המסים עוד מהדיונים על חקיקת הסכם ה-FATCA, להקל על הגמ”חים”. גפני גם קרא לעו”ד בריס “להיפגש עם מנהלי הגמ”חים, עם היועצים המשפטיים שלהם ועם פרופ’ מרגליות, על-מנת להגיע להסכמות”. “אם הדברים יסוכמו אביא את החוק להצבעה ואם לא תצליחו לגבש הסכמות, נביא את נקודות המחלוקת להכרעה כאן בוועדה ולאחר-מכן נאשר את החוק כולו” אמר.