מדי שנה מצוין בישראל בספטמבר יום המודעות הבינלאומי לסרטן הערמונית, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן. לקראת יום זה מפרסמת האגודה בשיתוף משרד הבריאות את הנתונים המעודכנים, מהם עולה כי סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל.
האגודה למלחמה בסרטן יוצאת בהמלצות מעודכנות לציבור הגברים, בחוברת הנקראת “סרטן הערמונית- מניעה ואבחון” המופצת ללא תשלום, תוך שימת דגש על העובדה שעל פי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, אין המלצה לבדיקות סריקה של סרטן הערמונית בקרב ציבור הגברים הבריאים, שכן נכון להיום עדיין לא הוכח שדרך זו יעילה להפחתת תמותה מסרטן הערמונית.
מירי זיו, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן מסרה כי: “הנחיות משרד הבריאות, ארגוני בריאות מהמובילים בעולם והאגודה למלחמה בסרטן, אינן כוללות המלצה לבדיקות סריקה יזומות בקרב גברים בריאים לשם אבחון של סרטן הערמונית. במיוחד לגברים הנמצאים בסיכון גבוה, בעלי סיפור משפחתי של אב, אח או בן שחלו בסרטן הערמונית, מומלץ להתייעץ עם הרופא ולשקול את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון לסרטן הערמונית. במקרה שמאובחן סרטן הערמונית, חשוב להחליט יחד עם הרופא באיזו גישה כדאי לנקוט, טיפול רפואי מיידי, מעקב אקטיבי או מעקב פסיבי. חשוב גם לשמוע ולהבין את האופציות הטיפוליות השונות ולבחור בזו המתאימה במיוחד למצב הרפואי של המטופל, ולהעדפותיו. חשוב לשאול, לדעת ולקבל החלטה מושכלת”.
פרופ’ ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות הוסיפה כי: “כיום חיים בישראל 28,249 גברים שאובחנו עם סרטן חודרני של הערמונית מאז 1990, מהם 9,994 גברים שאובחנו בחמש השנים האחרונות (2015-2011). בשנת 2015 נפטרו בישראל 466 גברים מסרטן חודרני של הערמונית. עיקר התמותה מהמחלה נצפה בקבוצת הגיל המבוגרת (75 ומעלה)”.
הנתונים המעודכנים ביותר, נכון לספטמבר 2018:
-
- סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל. בשנת 2015 חלו 2,064 גברים בסרטן חודרני של הערמונית.
- הסיכון לסרטן הערמונית גבוה יותר בגברים יהודים ו”אחרים” בהשוואה לערבים, ועולה עם הגיל. עיקר התחלואה בכל קבוצות האוכלוסייה היא בבני 65 ומעלה.
-
- מגמות ההיארעות (מספר המקרים החדשים) בשנים 2015-1990:
- בגברים יהודים, בשנים 2008-1990 נצפתה עלייה מובהקת במגמות ההיארעות, בקצב גבוה בשנים 1994-1990 ובקצב נמוך יותר בשנים 2008-1994. מאז 2008 נצפית ירידה מובהקת בסיכון למחלה, עם שיעור שינוי שנתי של 7%.
- בגברים ערבים, המגמות דומות: בשנים 2005-1990 נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות המחלה, אולם מאז שנת 2005 נצפית ירידה מובהקת בסיכון, עם שיעור שינוי שנתי של 4%.
- מגמות אלה תואמות לתחילת השימוש בבדיקת PSA בישראל, מתחילת שנות ה-90′. ב-2002 פורסמו הנחיות חדשות, שלא להמליץ על בדיקה זו לגברים בני 75 ומעלה, וב-2008 עודכנו ההמלצות והורו על הימנעות משימוש בבדיקה זו כאמצעי לגילוי מוקדם בכלל האוכלוסייה בסיכון רגיל למחלה. הירידה הנצפית בהיארעות המחלה בגברים בישראל בשנים האחרונות משקפת ככל הנראה גם שינויים אלה.
- שיעור ההישרדות מהמחלה לחמש שנים גבוה מאוד ביהודים (מעל 95%), ונוטה לעלות במי שמאובחנים בשנים מאוחרות יותר; גם בערבים שיעור ההישרדות גבוה (86%) אולם נמוך יותר מאשר ביהודים, ואין עלייה בהישרדות במי שמאובחנים בשנים מאוחרות יותר.
- ייתכן כי הבדלים אלה משקפים שיעור שונה של אבחון-יתר בשתי קבוצות האוכלוסייה.
- מגמות ההיארעות (מספר המקרים החדשים) בשנים 2015-1990:
- סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו בישראל מבחינת תמותה מסרטן. בשנת 2015 נפטרו מהמחלה 466 גברים. עיקר התמותה מהמחלה נצפה בקבוצת הגיל המבוגרת (75 ומעלה).
- מגמות התמותה מסרטן הערמונית, 2015-1990:
- בגברים יהודים נצפתה עלייה מובהקת במגמת התמותה מהמחלה בשנים 1995-1990, ולאחר מכן מגמת ירידה מובהקת, עם שיעור שינוי שנתי של 3%.
- בגברים ערבים נצפתה מגמת ירידה מובהקת בתמותה מסרטן הערמונית, עם שיעור שינוי שנתי של קרוב ל-2% לאורך כל התקופה.
- בהשוואה בינלאומית, בעוד ששיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) בגברים ישראליים דומה לשיעור ההיארעות במדינות אירופה בהן המחלה שכיחה, שיעור התמותה מהמחלה בישראל נמוך מזה המדווח במדינות אלה, ושיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים גבוה מאוד (מעל 90%) ודומה לזה של מדינות מפותחות אחרות.
עלייה בהישרדות
הרישום הלאומי לסרטן בישראל משתף פעולה עם פרויקט CONCORD של ה-London School of Hygiene and Tropical Medicine, שמטרתו לנטר באופן מתמשך את ההישרדות היחסית מסרטן ל-5 שנים ב-71 מדינות. על פי ממצאי הסבב השלישי של פרויקט CONCORD, ההישרדות מסרטן הערמונית בגברים ישראלים שאובחנו בין השנים 2004-2000 הייתה 92.5% (רווח סמך [CI] ברמת סמך של 95%: 93.6-91.4), ועלתה ל-95.7% בקרב חולים שאובחנו בין 2009-2005 הישרדות היחסית לחמש שנים במי שאובחנו בין 2014-2010 הייתה דומה: 95.6%
סרטן הערמונית – יום עיון בהשתתפות מיטב אנשי המקצוע
לקראת יום המודעות תערוך האגודה למלחמה בסרטן יום עיון ללא תשלום בהשתתפות מיטב אנשי המקצוע בתחום, לחולי סרטן הערמונית ובנות זוגם. יום העיון יתקיים ביום רביעי ה – 5 בספטמבר, במטה האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים, בהנחיית ד”ר רענן ברגר, מנהל המערך האונקולוגי, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ויועץ האגודה למלחמה בסרטן, ובהשתתפות מומחים נוספים שידברו על גורמי סיכון, דרכי אבחון ומניעה, הטיפול הקרינתי בסרטן הערמונית וטיפול הורמונלי וכימי. יום העיון יכלול גם הרצאה על תפקוד מיני בעת התמודדות עם סרטן הערמונית, שתוגש על ידי לנה קורץ-אלמוג, מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן. יום העיון ייערך באדיבות חברת Astellas וחברת Janssen.
שירות חברתי – מתנדב לחולה
האגודה למלחמה בסרטן השיקה לאחרונה שירות חברתי, המקשר בין חולה שאובחן עם סרטן הערמונית ובין מתנדב שהתמודד בעבר או מתמודד היום עם המחלה. הקישור יעשה בהתאמה ככל האפשר בין המתנדב לחולה על פי הגיל, מקום המגורים ומאפיינים נוספים, ליצירת שפה משותפת וסיוע הדדי, ובתמיכה מקצועית של האגודה למלחמה בסרטן. למידע והצטרפות ללא תשלום ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה של האגודה.
קבוצת תמיכה לחולי סרטן הערמונית
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה ללא תשלום ברחבי הארץ קבוצות תמיכה לחולי סרטן הערמונית. כל קבוצה מתכנסת פעם בשבועיים בהנחיה של פסיכולוג קליני בכיר באחד ממרכזי התמיכה ‘חזקים ביחד’ של האגודה למלחמה בסרטן, המשמשים בית בקהילה לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם. למידע והרשמה יש להיכנס לאתר האגודה למלחמה בסרטן.
ידוענים עם סרטן הערמונית
מפורסמים רבים בארץ ובעולם חשפו בעשורים האחרונים באומץ רב את סיפור ההתמודדות שלהם עם סרטן הערמונית, בהם השחקן מייק בורשטיין, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ראש השב”כ לשעבר וח”כ יעקב פרי, השחקן רוברט דה נירו, הגנרל האמריקאי קולין פאול, המועמד לשעבר לנשיאות ארה”ב בוב דול, ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודולף ג’וליאני, השחקן בן סטילר, איל ההון וורן באפט, מזכיר המדינה האמריקאי ג’ון קרי, השחקן ריאן אוניל, השחקן הבריטי סטיבן פריי וכן השחקן הבריטי המוערך איאן מקליין, הידוע כגנדאלף מטרילוגיית הסרטים, שר הטבעות.
בין היתר היו גם מפורסמים רבים בארץ ובעולם שנפטרו מסרטן הערמונית, בהם, השחקן האמריקאי דניס הופר, הזמר הבריטי ריי תומאס, נשיא ונצואלה הוגו צ’אבס, נשיא דרום אפריקה נלסון מנדלה, השחקן גרי קופר, הזמר פרנק זאפה, הגנרל נורמן שוורצקופ, נשיא צרפת לשעבר פרנסואה מיטראן ואחרים.
מסקר דעת קהל שערכה בעבר האגודה למלחמה בסרטן, עלה כי 81% מהציבור חושבים שמפורסמים החושפים בתקשורת את מחלת הסרטן, הוא צעד חיובי הנותן כוח לחולי סרטן להתמודד. האגודה למלחמה בסרטן מברכת על גילוי הלב ומעודדת סלבריטאים שחלו לספר על מחלתם כדי לעודד אחרים. הסקר נערך באמצעות מכון המחקר מותגים.
המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן הערמונית
מחקרים מוכיחים כי אימוץ אורח חיים בריא יכול לעזור בהפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בהם סרטן הערמונית. האגודה למלחמה בסרטן מפרסמת המלצות לציבור הגברים להפחתת הסיכון לחלות בסרטן הערמונית:
- תזונה מאוזנת: מומלץ להרבות באכילת ירקות ופירות ומזונות עשירים בסיבים; להימנע מאכילת מזונות עתירי קלוריות עשירים בסוכר ובשומן; להמעיט באכילת מזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר; להפחית אכילת בשר אדום; ולהעדיף שתיית מים ולא משקאות ממותקים.
- צריכה קבועה של עגבניות: ישנן עדויות מדעיות לפיהן צריכה גבוהה וקבועה של עגבניות, טריות או מבושלות כרוטב או שקשוקה, יכולה לעזור בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית. על כן מומלץ לשקול צריכה קבועה של עגבניות כחלק מהתפריט היומי.
- משקל גוף תקין: מומלץ לשמור על מדד מסת גוף של BMI תקין בין 18.5 ל 24.9.
- פעילות גופנית קבועה: מומלץ לבצע מדי יום, במשך כ – 30 דקות לפחות, פעילות גופנית נמרצת להעלאת הדופק, כגון: הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה וכדומה.
- הימנעות מעישון: הימנעות מוחלטת מעישון סיגריות בפרט וכל מוצרי הטבק בכלל, כולל נרגילה, יכולה להפחית את הסיכון לתחלואה. מומלץ להימנע גם מעישון פסיבי ומעישון מיד שלישית, הכולל חשיפה לחלקיקים רעילים ומסרטנים הנצמדים לבגדים, לשיער, לשטיחים.
המלצות האגודה למלחמה בסרטן לתופעות המחייבות בדיקה רפואית
כאמור, הנחיות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לגילוי מוקדם של מחלות הסרטן אינן כוללות המלצה לבדיקות סריקה לשם גילוי של סרטן הערמונית. עם זאת, האגודה ממליצה לשים לב לתופעות המחייבות בדיקה רפואית. התופעה העיקרית המחייבת בדיקה מתבטאת בקשיים בהטלת שתן. בנוסף, ייתכן שיופיע אחד או יותר מהסימנים הבאים:
- קושי להתחיל בהטלת השתן.
- זרם שתן חלש.
- מתן השתן אורך זמן רב יותר, או שהוא נפסק ומתחיל מחדש, לסירוגין.
- טפטוף לאחר סיום מתן השתן.
- צורך להטיל שתן לעיתים תכופות במשך היממה, למרות שהכמות הכוללת קטנה.
- צורך להטיל שתן במשך הלילה, דבר שלא היה בעבר.
- צורך דחוף בהטלת שתן, כמעט ללא יכולת להתאפק.
- תחושה של התרוקנות לא מלאה.
- כאב או צריבה בעת מתן שתן.
- דם בשתן.
- דם בנוזל הזרע.
- ירידה בתפקוד המיני.
שימו לב, אם מופיעות תופעות כמו אלו שהוזכרו לעיל, האגודה למלחמה בסרטן מדגישה כי אין לקבל זאת כתופעה טבעית של העלייה בגיל, אלא יש לפנות לרופא, רצוי לאורולוג, לבירור. במרבית המקרים אין מדובר בסרטן, אך אבחון נכון ובזמן יאפשר מתן טיפול מיטבי מתאים.
בדיקות גנטיות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית
בשנים האחרונות פותחו מספר בדיקות דם ושתן המבוססות על שינויים גנטיים אופייניים לסרטן הערמונית. שימוש בהן עשוי להצביע על סיכויים מוגברים למציאת סרטן ערמונית, וחלקן אף יכולות לנבא מציאת סרטן בעל מאפיינים אגרסיביים יותר אשר יצריך טיפול. בדיקות אלו משתמשות בפרופילים של שינויים גנטיים שונים ונמצאות למעשה בתהליך של פיתוח ולמידה. באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי כיום הבדיקות אינן כלולות בקווים מנחים כלשהם כבדיקות חובה, ומקומן הסופי בבירור הסיכון לחלות בסרטן הערמונית איננו ברור ומקובל.
מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים
מחקר חדש – צריכת אלכוהול בגיל צעיר מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית אגרסיבי
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת דיוק בארצות הברית בדקו האם קיים קשר בין צריכת אלכוהול במהלך החיים, לבין הסיכון לחלות בסרטן הערמונית בכלל ובסרטן ערמונית אגרסיבי בפרט. מידת האגרסיביות של סרטן הערמונית נקבעה על פי סולם גליסון, כשדירוג גבוה מתייחס לסרטן ערמונית אגרסיבי, הנוטה להתפשט במהירות גבוהה יותר לאיברים אחרים.
לצורך המחקר נאספו נתונים של 650 גברים אמריקאים, מרקע אתני מגוון, בגילאים 49-89 שעברו ביופסיה לערמונית בין השנים 2007-2018 במרכז רפואי בארה”ב. הגברים מילאו סקר שכלל שאלות דמוגרפיות ורפואיות וכן שאלות בנוגע לממוצע המשקאות האלכוהוליים שהם צורכים בשבוע (לא צורכים כלל – קבוצת ביקורת, בין 1-6 משקאות אלכוהול בשבוע או למעלה מ-7 משקאות אלכוהול בשבוע – צריכה גבוהה) בכל עשור בחייהם (15-19, 20-29 , 30-39, 40-49, צריכה עכשווית).
328 מהגברים אובחנו עם סרטן הערמונית, מתוכם 238 עם סרטן ערמונית בדרגה נמוכה, ו-88 עם סרטן ערמונית אגרסיבי.
באמצעות עיבודים סטטיסטיים שונים בדקו החוקרים את הקשר בין צריכת אלכוהול בעשורים השונים בחיים לבין סה”כ האבחונים של סרטן הערמונית, ובאופן פרטני – איבחון של סרטן ערמונית בדירוג נמוך (גליסון נמוך) ואבחון של סרטן ערמונית אגרסיבי – בדירוג גבוה (גליסון גבוה).
מהממצאים עולה כי גברים שצרכו למעלה מ-7 משקאות אלכוהוליים בשבוע, בין הגילאים 15-19 היו בסיכון גבוה פי 3.21 לחלות בסרטן ערמונית בדירוג גבוה, ביחס לגברים שלא שתו כלל. כמו כן, נמצא כי צריכת אלכוהול גבוהה בגילאים 20-29 מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ערמונית אגרסיבי פי 3.14, צריכה גבוהה בגילאים 30-39 מעלה את הסיכון פי 3.09 וצריכה גבוהה בגילאים 40-49 מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ערמונית אגרסיבי פי 3.64, בהשוואה לגברים שלא צרכו אלכוהול כלל באותם טווחי גיל.
גברים שצרכו לאורך חייהם למעלה מ-7 משקאות אלכוהוליים בממוצע בשבוע, היו בסיכון גבוה פי 3.2 לחלות בסרטן הערמונית האגרסיבי בדירוג גבוה לעומת גברים שלא צרכו אלכוהול כלל.
מהמחקר עולה כי צריכה גבוהה של אלכוהול בגילאים מוקדמים בחיים ובאופן מצטבר לאורך החיים, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. המחקר פורסם במהדורת אוגוסט 2018 של כתב העת המדעי למניעת סרטן Cancer Prevention Research ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
צריכת סוכר גבוהה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית
חוקרים מארצות הברית בדקו האם קיים קשר בין צריכת סוכרים ממשקאות ממותקים וקינוחים לבין הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. לצורך המחקר נאספו נתונים של 22,720 גברים אמריקאים ממוצא אתני מגוון וביניהם גם היספנים ואסייתיים בגילאי 55-74. כל המשתתפים מילאו שאלונים דמוגרפיים וכן שאלונים בנוגע לתזונה, בהם ציינו גם את תדירות הצריכה של קינוחים, משקאות ממותקים, מיצי פירות, ירקות ומוצרי מזון נוספים.
למטרות המחקר, החוקרים התייחסו ל-3 קטגוריות עיקריות של צריכת סוכר משקאות ממותקים, מיצי פירות וירקות, וקינוחים. בקטגוריית המשקאות הממותקים נכללו משקאות קלים ומוגזים, מילקשייק, פונץ’, וכן תוספת של סוכר או דבש למשקאות חמים. בקטגורית הקינוחים חושבו קינוחים שלפחות 30% מהערך הקלורי שלהם הוא ממקור של סוכר וכן התצרוכת היומית של סוכר ממזונות מעובדים וסוכר שמתווסף למזון ולמשקה תוך כדי הארוחה.
בהתאם לשאלונים, הגברים חולקו לארבע קבוצות על פי צריכת הסוכר היומית שלהם:
- צריכה נמוכה של פחות מ-23.47 גרם ליום
- צריכה של 23.47-40.20 גרם ליום
- צריכה של 40.21-65.93 גרם ליום
- צריכה גבוהה מאד – למעלה מ-65.94 גרם ליום.
לאחר תקופת מעקב של 9 שנים, הסתבר כי 1996 גברים אובחנו כחולים בסרטן הערמונית. על פי עיבודים סטטיסטיים, הקשר בין צריכת סוכר גבוהה לבין סרטן הערמונית היה משמעותי ביותר עבור קטגוריית המשקאות הממותקים, כאשר גברים בקבוצת הצריכה הרביעית (צריכה יומית גבוהה מאוד) נמצאו בסיכון גבוה ב-21% לחלות בסרטן הערמונית לעומת הקבוצה הראשונה (צריכה נמוכה). גברים מהקבוצה השלישית, שצרכו גם הם כמות גבוהה של סוכר בכלל וממשקאות ממותקים בפרט, נמצאו בסיכון גבוה ב-14% לחלות בסרטן הערמונית לעומת גברים בקבוצה הראשונה.
לא נמצא קשר ישיר בין צריכת מיצי פירות וקינוחים לבין הסיכון לחלות בסרטן הערמונית.
מהמחקר עולה כי צריכה גבוהה של סוכרים, בעיקר ממשקאות ממותקים, עלולה להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית, לכן הגבלת צריכתם, עשויה להיות צעד משמעותי בהפחתת הסיכון לחלות.