גל טוויטועל רקע שגרת החירום וסגירת המסגרות, הורים רבים מוצאים עצמם מתמודדים עם דילמה מורכבת – כיצד להגיע לטיפול רפואי דחוף כשאין מי שישמור על הילדים. מקרה יוצא דופן שהתרחש לאחרונה במרפאת קופת חולים מאוחדת בכפר חב”ד ממחיש כיצד רפואת קהילה יכולה להפוך גם לסיפור אנושי מרגש.
חיה מושקה בן אפרים, מטופלת בשבוע ה-20 להריונה ואם לתינוקת בת 9 חודשים, הגיעה למרפאה בעקבות צורך רפואי. לאחר בדיקה הוחלט להפנותה להמשך טיפול במיון, אך אז עלתה הבעיה: כיצד תגיע לשם עם תינוקת קטנה, כשאין מסגרות ואין סידור? מי שזיהתה מיד את המצוקה הייתה מנהלת המרפאה, רוחי ירט, שלא הסתפקה בהסבר על ההפניה אלא שאלה שאלה פשוטה – האם יש מי שישמור על הילדה.
כשנענתה בשלילה, הציעה ירט פתרון לא שגרתי: בתה בת ה-17 וחצי תשמור על התינוקת עד לסיום הבירור הרפואי. התינוקת הועברה לביתה של משפחת ירט ונשארה שם בטיפול מסור במשך שעות ארוכות, עד שהאם חזרה מהמיון. “הצעתי את עזרתי כאמא לאמא”, סיפרה ירט, המנהלת את המרפאה בחמש השנים האחרונות, “בתוך כל העומס היה לי חשוב לעצור רגע ולראות את המצוקה שמאחורי הסיטואציה הרפואית. למצוא פתרונות יצירתיים זו דרך הניהול שלי וזו גם הרוח של המרפאה שלנו”.