הוצאות גבוהות עקב הקורונה: ציוד מיגון, שעות נוספות לצוות, כוח-אדם – ללא פיצוי ממשלתי מספק, גורם לחשש מקריסת בתי האבות. יו”ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא-ביטון: יש להביא במהירות עובדים זרים לתחום – לפי החלטת הממשלה. גם אם עובדים ישראלים יבקשו לעבוד בתחום – עדיין הצורך גדול מהביקוש
אזהרה מפני קריסה כלכלית של בתי האבות, נשמעה היום (שלישי) בוועדת הקורונה בכנסת, קריסה כזאת תביא להפניית הדיירים הקשישים לבתי החולים – ותביא גם לקריסתם. יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) קראה לאזן בין החובה לשמור על בריאות הקשישים מפני הידבקות בקורונה לבריאותם הפיזית הנפשית והחברתית. “לשמור עליהם אך בד-בבד לא לעשות חיבוק דב, ולמנוע מהם קשר עם בני המשפחה. חשוב מאד שבני המשפחה יבקרו וייכנסו למוסדות – כדי לבדוק שיקיריהם נמצאים בסיבה מיטבית ולא סובלים חלילה מהזנחה. זה חלק הכרחי מתחושת-הביטחון של המשפחות – ושל הקשישים”. היא ברכה על התנהלות בתי החולים לאפשר היפרדות של בני המשפחה מיקיריהם שנפטר מקורונה. שאשא-ביטון קראה לפתור במהירות את החסמים להבאת עובדים זרים לענף – לפי החלטת הממשלה. לדבריה, “גם אם עובדים ישראלים יבקשו לעבוד בתחום – עדיין הצורך גדול מהביקוש”.
פרופ’ נמרוד מימון, ראש תכנית “מגן אבות ואימהות” במשרד הבריאות, סיפר כי התכנית בראשותה הוא עומד, כוללת כאלף מוסדות כולל פגועי נפש ובעלי צרכים מיוחדים, ומנעד גדול של גילאים ואתגרים. “הקשישים הם הזקוקים להגנה הדחופה ביותר. לא נגיע למצב בו חולי-קורונה ימותו לבדם – ללא בני משפחתם. נמצא את המיגון המתאים ונאפשר לבני המשפחה להגיע. גם כעת, בשיא הגל השני, מתאפשרים ביקורים בבתי האבות, חוץ מאשר בכעשרים מוסדות, בהם חלה כעת התפרצות המחלה”. לדבריו, מעל 95% ממקרי הקורונה במוסדות אירעו כתוצאה ממטפלים שנדבקו בקהילה, אך ללא תסמינים – והדביקו את המטופלים הקשישים. כיום – כל עובדי, מטפלי ומטופלי מוסד נבדקים מדי שבוע, ומדי יום נעשות 12,000-8,000 בדיקות בבתי האבות, מתוכם כ-0.4% נמצאים חיוביים. הוא הזהיר מקריסה כלכלית של בתי האבות, וסיפר על דיונים משותפים בעניין למשרדי הבריאות והרווחה.
איגוד בתי האבות, המייצג כ- 200 בתי אבות ודיור מוגן המטפלים בכ-45,000 קשישים וכ-25,000 עובדים, דרשו שיפוי מידי בגין עלויות הקורונה, שהושתו על בתי האבות ומוסדות הגריאטריים – כציוד מיגון, תשלום שעות נוספות לצוות, הוצאות על הסעות לעובדים בשל הגבלות על התחבורה הציבורית. לדבריהם, בתי אבות רבים נמצאים גם בשגרה במצב כלכלי קשה בגלל תקצוב גרעוני של משרדי הממשלה, כאשר בשנים 2013-2018 נסגרו כ-70 מוסדות, ובמקביל מספר המיטות הסיעודיות בישראל הולך ופוחת עם השנים. בנוסף, דרשו נציגיהם אספקת ציוד מיגון קבועה ויציבה לבתי אבות ומוסדות סיעודיים. “גם כיום, מספר שבועות לאחר שהחל משרד הבריאות לחלק ציוד, הוא עדיין לא מספק די כפפות, חלוקים וספטול, והמוסדות נאלצים לרכוש אותם בשוק החופשי בעלויות עתק,” אמר יו”ר איגוד בתי האבות, רוני עוזרי, “אין וודאות בחלוקת ציוד המיגון וגם מה שכבר כן מגיע לא מכסה את הצרכים, בתחילה קבעו חלוקה אחת לשבועיים ואח”כ פעם בחודש ואין אספקת ציוד מיגון יציבה”.
שלומי בר לב, אחראי הדיור המוגן ובתי האבות במשרד הרווחה, סיפר על שיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות, עמותת הדיירים ומנהלי בתי הדיור המוגן, תיאר את “התו הזהוב” – כללי פעילות והתנהלות שקבע המשרד לבתי האבות, וקרא למשרד הבריאות לאשר אותו ולהנעים יותר את חיי הדיירים במוסדות אלו.
לדברי חני שור, מנהלת תחום בתי אבות במשרד הרווחה, האוצר הקצה 20 מיליון ₪ לשיפור הטיפול בקשישים ברשויות בתקופת הקורונה, שנוצלו לארוחות-מוכנות, סלי-מזון, פעילות מתנדבים, ערכות להפגת הבדידות ועוד.
ערן שמואלי, מנכ”ל העמותה לגריאטריה, הזהיר אף-הוא מקריסה כלכלית של בתי אבות, כתוצאה מעלויות גבוהות עקב הקורונה – שתביא לעומס בלתי-נתפש על המחלקות הפנימיות בבתי החולים, ולקריסתם.