גל טוויטוסקירה מדעית מקיפה של ד”ר נדיה פריזנט, סמנכ”לית רפואית ומייסדת-שותפה ב IMMA וחוקרת בכירה מהמרכז הרפואי שיבא, מפרטת תפקידה של הבינה המלאכותית בהגדלה משמעותית של סיכויי ההיריון.
עבור מאות אלפי זוגות בישראל, המסע להורות רצוף באתגרים פיזיים ורגשיים. כעת, סקירה מקיפה שפורסמה בכתב העת המדעי JLE של החברה לרפואת הרבייה (SMR) על ידי ד”ר נדיה פריזנט, סמנכ”לית רפואית בחברת IMMA Health וראש יחידת ביופסיה נוזלית במרכז הרפואי שיבא, חושפת כיצד הבינה המלאכותית (AI) משנה מהיסוד את תחום טיפולי ההפריה החוץ-גופית ומציעה פתרונות מעשיים לאתגרים המורכבים ביותר בתחום.
במאמר, שסוקר עשרות מחקרים קליניים וטכנולוגיות שכבר נמצאות בשימוש, משרטטת ד”ר פריזנט תמונה ברורה: הבינה המלאכותית היא כלי משמעותי שפועל כבר היום לשיפור כל שלב בטיפולים.
אחד השינויים המרכזיים מתרחש כבר בשלב האבחון. אלגוריתמים מתוחכמים מנתחים מגוון רחב של נתונים – מבדיקות דם ועד הדמיות אולטרסאונד ומצליחים לזהות דפוסים שבני אדם יתקשו לאתר. יכולת זו מובילה לאבחנות מדויקות יותר, במיוחד במקרים של “אי-פוריות בלתי מוסברת”, ומסייעת לצוות הרפואי לבחור את מסלול הטיפול המבטיח ביותר עבור כל מטופלת באופן אישי.
ההשפעה ממשיכה גם בשלב הטיפול עצמו. המערכות מסייעות בבניית פרוטוקולים מותאמים אישית לגירוי שחלתי, ובמעבדה, ניתוח תמונות מתקדם מסייע לאמבריולוגים לבחור את העובר בעל סיכויי ההשרשה הגבוהים ביותר. המטרה היא להעלות את שיעורי ההצלחה ולקצר את הדרך להריון המיוחל.
“אנחנו באמת נמצאים בנקודת מפנה ברפואת הרבייה,” אומרת ד”ר נדיה פריזנט. “הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לעבור מגישה כללית לרפואה מותאמת אישית ברמה שלא הכרנו. במקום להסתמך רק על ממוצעים, אנחנו יכולים לקבל החלטות מבוססות נתונים שרלוונטיות ספציפית למטופלת שמולנו. המטרה היא לא רק להשיג הריון, אלא לעשות זאת בדרך היעילה, הבטוחה והתומכת ביותר.”
אולי השינוי המורגש ביותר עבור המטופלות הוא צמצום הנטל היומיומי. פיתוחים חדשניים, כמו מערכת IMMA הישראלית, מאפשרים לבצע ניטור זקיקים מהבית באמצעות מכשיר אולטרסאונד המופעל באופן עצמאי. הטכנולוגיה מפחיתה משמעותית את הצורך להגיע פיזית למרפאה ומחזירה למטופלות תחושה של שליטה ונוחות. במקביל, הכלים הדיגיטליים מציעים תמיכה רגשית זמינה, החל מסייענים וירטואליים שעונים על שאלות טכניות ועד אפליקציות שמספקות כלים להתמודדות עם הלחץ הנפשי.
עם זאת, הסקירה אינה מתעלמת מהצדדים המורכבים של הטכנולוגיה ומדגישה את האתגרים האתיים והרגולטוריים. אחד המרכזיים שבהם הוא סכנת ההטיות באלגוריתמים: אם המערכות מאומנות על נתונים מאוכלוסיות מסוימות, הן עלולות להיות פחות מדויקות עבור אחרות. אתגר נוסף הוא הצורך בשקיפות: על הרופאים והמטופלות להבין מדוע המערכת ממליצה המלצה מסוימת. לכן, המסמך מדגיש את החשיבות של רגולציה קפדנית, כמו “חוק הבינה המלאכותית” האירופי, ואת העיקרון המנחה של פיקוח אנושי.
“העוצמה של הטכנולוגיה הזו מגיעה עם אחריות גדולה”, מסכמת ד”ר פריזנט. “כקלינאים וכמפתחים, חובתנו לוודא שהשימוש בכלים אלו נעשה באופן אתי. משמעות הדבר היא דרישה לשקיפות מהאלגוריתמים, עבודה אקטיבית לנטרול הטיות, והקפדה על כך שהרופא המנוסה והמטופלת המיודעת יישארו תמיד במרכז קבלת ההחלטות. הבינה המלאכותית היא ‘טייס משנה’ מצוין, אך הרופא האנושי חייב להישאר תמיד הקברניט.”