גל טוויטופוסט טראומה היא מונח מתחום הפסיכיאטריה, המתייחס למצב בו מתפתחת הפרעה לאחר חוויית אירוע טראומתי – הפרעה אשר פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים. בכל הקשור לשירות בגופי הביטחון – החל מצה”ל ועד למוסד ולמשטרה, החשיפה לאירועים טראומתיים עשויה להיות דבר שבשגרה, ועם זאת – הגשת תביעה בגין פוסט טראומה נחשבת למורכבת יחסית.
הפרעת פוסט טראומה
חיילים שחוו אירועים טראומתיים במהלך שירותם, עלולים לפתח בעקבות כך הפרעה נפשית חריגה שמשנה את אופן התנהגותם. אם הם עודם נמצאים בשירות הצבאי הם מתקשים מאוד להמשיך לתפקד, ואם הם לאחר השירות – נפגעת יכולתם להשתלב בחברה בעבודה, לימודים, זוגיות וכדומה. אחד האתגרים בתחום הפוסט טראומה, הוא שחיילים רבים אשר לקחו בפוסט טראומה במהלך שירותם לא הבינו את המקור לתחושות שלהם או לא השלימו עם העובדה שהם זקוקים לטיפול פסיכיאטרי. בין התסמינים הנפוצים הם מחשבות חוזרות אודות האירוע, עצבנות, הסתגרות, סיוטים וקשיי הרדמות.
תביעת פוסט טראומה באמצעות עורך דין צבאי
תביעת פוסט טראומה, כאמור, היא תביעה מורכבת ובירוקרטית, כשישנו אלמנט נוסף משמעותי: במהלך ניהולה של התביעה, התובע סובל ממצוקתו ביתר שאת, מה שעלול להקשות אף יותר. משרד הביטחון, מבחינתו, שואף לדחות מקסימום תביעות, שכן הכרה בתובע כנכה צה”ל משמעותה תשלומי פיצויים לכל החיים. לפיכך, תביעת פוסט טראומה היא ככל הנראה התביעה היחידה אשר ללא סיוע של עורך דין צבאי מומלץ ומנוסה – יהיה קשה עד בלתי אפשרי לנצח אותה ולקבל את ההכרה ואת הזכויות הנלוות לה.
בתוך כמה זמן מקרות האירוע ניתן לתבוע את משרד הביטחון?
על פי סעיף 32 (א) לחוק הנכים, ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין פוסט טראומה שאירעה במהלך השירות או בעקבותיו בתוך פרק זמן של 3 שנים ממועד השחרור, אחרת היא עלולה להתיישן. אם זאת, כדאי לדעת: בפרק זמן של עד 3 שנים ישנה חובה של המערכת לברר את העובדות. לאחר 3 שנים עדיין ניתן להגיש את התביעה, אך קצין התגמולים יכול לקבוע שישנו קושי לברר את העובדות ולהוכיח את טענותיך, ולדחות את התביעה ביתר קלות. ככל שישנו תיעוד והאירוע בגינו התפתחה הפרעת הפוסט טראומה אצלכם מתועד בצבא, ניתן לתבוע גם שנים רבות מאוחר יותר.
אחוזי נכות לפוסט טראומה
לאחר שקצין התגמולים במשרד הביטחון מכיר כי ישנו קשר בין מצבו של התובע לבין אירוע שהתרחש בשירותו הצבאי (זה יכול להיות אירוע חד פעמי או אירוע מתמשך היוצר לחץ נפשי), הוועד הרפואית תתכנס לקבוע את גובה הנכות. תקנות הנכים, בהתאם לסעיף 34 א’, מאפשרות קביעת נכות בשיעורים של החל מ-5% ועד ל-100%, כאשר בין לבין ישנם אחוזים נוספים קבועים. בין 10% ל-20% – מדובר בהגבלה קלה עד בינונית, והקביעה תלויה בשיקול הדעת של הוועדה הרפואית ומכאן החשיבות בהצגה נכונה של חומרת המצב. אחוזי נכות של בין 30% ל-70%, מתייחסים לפגיעה הן בכושר התפקוד והן להפרעות מתחום הפסיכיאטריה – הפרעות בחשיבה ובריכוז, סף גירוי נמוך, בעיות בזיכרון, בעיות בבחינת המציאות ובכושר השיפוט ועוד – כשמטבע הדברים ככל שהפגיעה בתפקוד הפיזי והמנטלי גבוהה – האחוז יהיה גבוה. נכות של 100% הינה המצב החמור ביותר, בו לנפגע אין יכולת לתפקד באופן עצמאי כלל, והוא זקוק בסיוע יומיומי או באשפוז.