גל טוויטוכידוע, סרטן הלבלב הוא אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר. למרבה הצער, אחוזי ההחלמה הם נמוכים מאוד – רק כ-8% מהלוקים בו מגיעים למצב של ריפוי מלא. הסיבה לכך היא שברוב המקרים, למחלה אין בשלב הראשוני תסמינים מובהקים. בחלק לא מבוטל מהמקרים, כאשר כבר אובחנו התסמינים, הסרטן הספיק להתקדם לכלי הדם הגדולים ואף לשלוח גרורות. עם זאת, גילוי מוקדם של המחלה עשוי להאריך את חייו של המטופל, ובחלק מן המקרים – אף להביא להחלמה.
ממה מושפעים סיכויי ההחלמה מסרטן הלבלב?
תסמינים כמו כאבי בטן ו/או גב וירידה במשקל מופיעים מאוחר במהלך המחלה, כאשר הגידול כבר לא ניתן להסרה בניתוח. משך השרידות לאחר אבחון סרטן הלבלב קשור גם בסוג הגידול ובמיקומו. גידול מסוג אדנוקרצינומה נחשב לקשה ואלים יותר, אך בגידולים פחות אלימים – אפשר להציע טיפולים אפקטיביים יותר.
גידול שיושב בחלק של הלבלב שקרוב לחיבורו לתריסריון ולצינור המרה (“ראש הלבלב”), עשוי ללחוץ על צינור המרה ולגרום לצהבת גם כאשר עדיין גודלו קטן. בחלק מן המקרים הללו תתאפשר הסרה מלאה של הגידול בניתוח. עם זאת, יש לזכור כי רק כ-25% מהמטופלים עם גידול שניתן להסרה בניתוח – יחלימו בסופו של דבר, מאחר שהגידול יכול לחזור גם אחרי כריתה שלכאורה הייתה שלמה.
החשיבות של גילוי מוקדם והכרת גורמי הסיכון
לאור העובדות הקשות הללו, התפתחו תוכניות לגילוי מוקדם של סרטן הלבלב. הגידול אומנם מהווה רק כ-3% מכלל מקרי הסרטן, אך הוא שכיח יותר באנשים עם גורמי סיכון, לרבות סיפור משפחתי של סרטן לבלב (במיוחד אם ישנם בני משפחה שלקו במחלה ו/או אובחנו בגיל צעיר – מתחת לגיל 60), דלקת לבלב כרונית, ו/או מוטציות גנטיות. אחת המוטציות הגנטיות היא מוטציה מסוג BRCA – הידועה לשמצה כגורמת לסרטן השד והשחלות, ויכולה להעלות גם את הסיכון ללקות בסרטן לבלב, בגברים ונשים כאחד.
אמצעי דימות מודרניים (כמו CT ו-MRI) מסוגלים לגלות גידולי לבלב לפני הופעת כל תסמין. אך הבדיקה הרגישה ביותר, שיודעת לזהות גידול בקוטר פחות מ-1 ס”מ היא אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS). זוהי בדיקה אנדוסקופית שבמהלכה מוחדר מתמר אולטרסאונד זעיר לקיבה ולתריסריון, והלבלב נסרק משם – ממרחק מילימטרים ספורים. הבדיקה אינה כרוכה בקרינה, ומתבצעת בטשטוש – כך שהמטופל אינו מרגיש דבר. אנשים בעלי סיכון גבוה ללקות בסרטן לבלב יכולים לעבור אותה פעמים חוזרות.
אבחון של גידול בלבלב בשלב ראשוני ביותר (כאשר עוד לא התפשט לכלי הדם הגדולים ולא שלח גרורות אל איברים נוספים כמו הכבד), משאיר את האופציה להסיר את הגידול בשלמותו ולהגדיל את סיכויי ההחלמה.
כותבת המאמר היא ד”ר אולגה ברקאי – מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה מתקדמת, מנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי באשקלון, ובעלת מרפאה פרטית בתל אביב.