גל טוויטומחקר חדש של אוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי פוריה מפריך את החשש שתרופה לטיפול באקנה קשורה לתחלואה פסיכיאטרית המחקר התמקד בטיפול תרופתי באקנה והשפעותיו על מצבים פסיכיאטריים.
מחקר אפידמיולוגי שבוצע ע”י ד”ר חלף כרידין, מנהל השירות הדרמטולוגי במרכז הרפואי פוריה וחבר סגל בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, בחן את הסיכון להתפתחות תחלואה פסיכיאטרית במטופלים הנוטלים את התרופה איזוטריטנואין (ראוקוטן) לטיפול באקנה. מדובר בתרופה נפוצה מאוד, שבה משתמשים מאות מיליוני מתבגרים ברחבי העולם, והיא “נחשדה” כקשורה למקרי אובדנות ודיכאון.
המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי Journal of the American Academy of Dermatology, בחן כ-76 אלף מטופלים ומטופלות עם אקנה שטופלו בראוקטן ומספר זהה של מטופלות ומטופלים עם אקנה שטופלו באנטיביוטיקה סיסטמית. ד”ר כרידין ושותפו, פרופ’ רלף ג’. לודוויג מאוניברסיטת ליבק בגרמניה, השוו את שיעור ההיארעות של תשע תופעות פסיכיאטריות שונות בין שתי הקבוצות. לאחר ניתוח סטטיסטי של הממצאים, נמצא שמטופלים בראוקוטן הם בעלי סיכון נמוך יותר להתפתחות שורה ארוכה של מחלות פסיכיאטריות.
לאור סיפורי מקרה אנקדוטיים של אובדנות ודיכאון ששויכו בצורה כזאת או אחרת לנטילת ראוקוטן, הועלו בעבר חששות מפני תופעות פסיכיאטריות שקשורות לשימוש בתרופה. מחקרים אפידמיולוגיים שעסקו בבטיחות הפסיכיאטרית של ראוקוטן לא היו חד-משמעיים והיו בהם ליקויים מתודולוגיים שפגמו במהימנותם. לממצאי עבודתם של ד”ר כרידין ופרופ’ לודוויג חשיבות רבה עבור רופאות ורופאים שמטפלים באקנה וכן לאלה שמטפלים במצבים פסיכיאטריים.
החוקרים בחנו רטרוספקטיבית נתונים של שתי קבוצות המטופלים הגלובליות, כאמור כאלה שסבלו מאקנה וטופלו בראוקוטן וכאלה שסבלו מאקנה ונטלו אנטיביוטיקה. בכל קבוצה היו 75,708 מטופלים ומטופלות. אלה שקיבלו ראוקוטן הציגו סיכון מופחת לסבול מחרדה, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה, הפרעת הסתגלות והפרעת דחק פוסט-טראומטית. המטופלים בראוקוטן אף נמצאו כבעלי סיכון נמוך יותר לדיכאון, אך לא היה פער מובהק ביניהם ובין קבוצת המטופלים באנטיביוטיקה בסיכון לדיכאון מג’ורי ולאובדנות. נראה אם כן שהתרופה בטוחה לשימוש.
קשה מאוד להסביר מה מוביל להפחתה בסיכון לתחלואה פסיכיאטרית אצל מי שנוטל ראוקוטן. “אחד ההסברים ההיפותטיים הוא שראוקוטן משפר את מצב האקנה ומשפר את הדימוי העצמי” מציין ד”ר כרידין. “אולם הסבר זה מאוד היפותטי וקשה להסיק זאת מהממצאים של המחקר הנוכחי.”
ממצאי המחקר קוראים לשיתוף פעולה לא שגרתי בין רופאי עור ורופאים פסיכיאטריים. ואכן, “רופאי עור ופסיכיאטריים כאחד חששו מתופעות פסיכיאטריות של ראוקטן. ממצאי העבודה הזו מצביעים על פרופיל בטיחות פסיכיאטרי גבוה,” אומר ד”ר כרידין, שבימים אלה נמצא בשלב מתקדם של מחקר הבוחן האם השימוש בראוקטן עלול להוביל למחלת מעי דלקתית.