תוכן שיווקילכליות יש תפקיד משמעותי וחיוני בגופנו – הן מסננות את הדם שזורם בעורקינו ומפרישות את הפסולת והרעלנים הנמצאים בו דרך מערכת השתן. כאשר תפקוד הכליות הוא לא מיטבי והאדם סובל ממחלת אי ספיקת כליות, הוא יתמודד עם מגוון רחב של סימפטומים, כמו עליה בלחץ הדם, בצקות, קוצר נשימה, כאבים, שיבושים בפעולת הלב ועוד.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות חולי אי ספיקת כליות בכל רחבי העולם, ומחקרים סטטיסטים אף מראים כי אי ספיקת כליות נחשבת לאחת מסיבות המוות השכיחות בישראל, אשר מדורגת במקום השישי. ישנם כמה טיפולים למחלת אי ספיקת כליות, אך כאשר המחלה נמצאת בשלבים מתקדמים ותפקוד הכליות מסוכן באופן קריטי, לרוב החולים יטופלו בדיאליזה או בהשתלת כליה.
רוברט שפולנסקי: יתרונות השתלת כליה על פני דיאליזה
ההמתנה להשתלת כליה בישראל היא מהארוכות בעולם, והיא אורכת למעלה מ- 10 שנים בממוצע, בעקבות השיעור הנמוך של תורמי כליות ביחס למדינות מערביות אחרות. לכן, ישראלים רבים אשר מתמודדים עם מחלת אי ספיקת כליות מתמודדים עם סיטואציה קשה, ובה הם מטופלים בדיאליזה עד שיגיע תורם ברשימת ההשתלות. עם זאת, מחקרים מוכיחים כי טיפול ממושך בדיאליזה גורם לתופעות לוואי קשות ואף פוגע ביכולת הגוף לקבל השתלת כליה בבוא העת.
על פי רוברט שפולנסקי, מומחה בתחום, לטיפול בדיאליזה לאורך זמן יש השלכות חמורות, משום שאין מדובר בתחליף ראוי לכליה. מחקרים אחרים מצביעים על נתון מטריד, הקובע כי טיפולי דיאליזה קבועים מסייעים להחליף כ- 15% בלבד מתפקודי הכליה שאיננה מתפקדת, אחוז שיורד לאורך זמן הטיפול בדיאליזה. לכן, לפי רוברט שפולנסקי ומומחים רבים נוספים, השתלת כליה היא הפתרון היחידי לחולי אי ספיקת כליות המתאים לטווח הארוך.
רוברט שפולנסקי: ההבדלים בין השתלה מתורם חי להשתלה מתורם מת
כאשר מדובר על השתלות, ישנן שתי אפשרויות אפשריות: השתלה מתורם חי או השתלה מתורם מת. לרוב השתלה מתורם חי תהיה בהתנדבות של אחד מקרובי המשפחה של החולה, אשר הסכים להעניק לקרוב משפחתו את אחת מכליותיו במידה וישנה התאמה גופנית.
עם זאת, ישנם גם מקרים אחרים בהם תורמים אלטרואיסטים מוכנים לתרום את אחת מכליותיהם לאדם שאינם מכירים כלל. לפי רוברט שפולנסקי, מומחה בתחום הכליות ובעל חברת מד-ליד אשר פועלת בתחום, ישנם הבדלים נוספים להשתלה מתורם חי בהשוואה לתורם מת: ראשית, אין צורך להיכנס לרשימת ההמתנה הארוכה להשתלת כליה כאשר מדובר על השתלה מתורם חי, מה שהופך את תקופת ההמתנה להשתלה לקצרה באופן משמעותי.
שנית, השתלה מתורם חי מאפשרת התאמה טובה יותר, לדברי רוברט שפולנסקי – את כל הבדיקות ניתן לבצע מראש בזמנים המתאימים לתורם ולחולה, וכך להבטיח התאמה מקסימלית. כך גם אין צורך לבצע בדיקות התאמה רק לאחר מות התורם, מה שמעכב את הליך ההשתלה ומוריד את אחוזי התפקוד של הכליה המושתלת.
רוברט שפולנסקי: היתרונות של השתלה מתורם חי
להשתלת כליה מתורם חי ישנם יתרונות רבים נוספים: מחקרים הוכיחו שאורך חיי כליה מתורם חי גדול פי שניים מאורך חיי השתלת כליה מתורם מת, ואם כליה המושתלת מתורם מת שורדת כ-10 שנים בממוצע, השתלת כליה מתורם חי תשרוד כ- 20 שנים. יתר על כן, כליה מתורם מת נכנסת לפעולה בגוף החולה ימים, ולעיתים אף שבועות לאחר מועד ההשתלה, זמן בו החולה נדרש להמשיך בטיפולי הדיאליזה הקשים.
לעומת זאת, לפי רוברט שפולנסקי ומומחים אחרים, כליה מתורם חי מתחילה לתפקד בגופו של החולה כמה רגעים לאחר ההשתלה, מה שמייתר את הצורך של טיפולי הדיאליזה, שהוכחו כפוגעים בתהליך תפקוד הכליות המושתלות. בנוסף לכך, לדברי המומחה רוברט שפולנסקי וחוקרים אחרים בתחום, איכות חייהם של מושתלי כליה מתורם חי תהיה טובה ובריאה יותר בזכות תפקודי הכליה הגבוהים בעקבות ההשתלה לאורך תקופת זמן רב. אותם החולים יוכלו לשוב ולבצע פעילות גופנית, התפקוד המיני שלהם יחזור לטיבו והם יוכלו לחיות חיים בריאים ומלאים, כאילו לא חלו מעולם.
עם זאת, רוברט שפולנסקי ואלפי רופאים מומחים חוזרים ומדגישים כי גם מושתלי כליה מתורם חי צריכים להמשיך לקחת את התרופות שנרשמו להם, לאכול בצורה מאוזנת, לבצע פעילות גופנית מבוקרת ולשמור על אורח חיים בריא על מנת להמשיך ולהיות בריאים.