אביעד ברטובשלוש שנים חלפו מאז מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, אך עבור עשרות אלפי פצועי צה”ל וכוחות הביטחון, ההתמודדות עם השלכותיה נמשכת מדי יום. לצד הפציעות הגופניות, הולכת ומתחדדת תמונת הפגיעה הנפשית הנרחבת בקרב מי שנפצעו במהלך הלחימה, ואתגרי השיקום המלווים אותם ואת בני משפחותיהם.
על רקע המציאות הזו נחנך באשדוד בית הלוחם החדש של ארגון נכי צה”ל, הכולל את המרכז הארצי הגדול בישראל לטיפול בפוסט־טראומה. המרכז, שהחל לפעול בחודשים האחרונים, נועד להעניק מעטפת שיקומית לכ־10,000 פצועות ופצועי צה”ל וכוחות הביטחון המוכרים במחוז השפלה, בהם למעלה מ־3,000 המתמודדים עם פוסט־טראומה.
טקס הפתיחה הרשמי נערך במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון ישראל כ”ץ, יו”ר ארגון נכי צה”ל עו”ד עידן קלימן, פצועי צה”ל וכוחות הביטחון, רעיית הנשיא, תורמים מהארץ ומהעולם ואורחים נוספים. בית הלוחם החדש נקרא על שמו של הרב יחיאל אקשטיין ז”ל, מייסד הקרן לידידות.
63% מפצועי המלחמה מתמודדים עם תגובות נפשיות
ימים ספורים לפני חנוכת המרכז, במסגרת ציון שלוש שנים לפרוץ המלחמה, פרסם אגף השיקום במשרד הביטחון נתונים עדכניים החושפים את היקף האתגר השיקומי הניצב בפני מערכת הבריאות ומערך השיקום בישראל.
על פי הנתונים שפורסמו ב־6 באוקטובר 2026, מאז 7 באוקטובר 2023 נקלטו באגף השיקום כ־30 אלף פצועות ופצועי צה”ל וכוחות הביטחון. כ־63% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות, ובהן מצוקות נפשיות שהתפתחו בעקבות אירועי המלחמה.
מכלל מערכות ישראל מטפל כיום אגף השיקום בכ־91,200 פצועים, מתוכם כ־42,500 מתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט־טראומה. מדובר בכ־46% מכלל המטופלים באגף.
הנתונים מלמדים גם על גילם הצעיר של רבים מפצועי המלחמה: 47% מהם בני 30 ומטה, ו־62% שירתו במילואים. עבור רבים מהם, תהליך השיקום מתנהל במקביל לניסיון לחזור למסגרת משפחתית, לעבודה, ללימודים ולשגרת חיים.
במשרד הביטחון מעריכים כי עד שנת 2028 יגיע מספר הפצועים המטופלים באגף השיקום לכ־100 אלף, וכמחציתם יהיו מתמודדי נפש. מדובר בתחזית הממחישה את הצורך בהרחבה מתמשכת של שירותי השיקום, ולא רק במענה רפואי ראשוני לפציעות.
השיקום נמשך גם אחרי השחרור מבית החולים
בית הלוחם החדש באשדוד הוא החמישי שמפעיל ארגון נכי צה”ל, והוא מצטרף לבתי הלוחם הפועלים בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובבאר שבע.
המתחם החדש משלב שירותי שיקום גופניים ונפשיים לצד פעילות ספורטיבית, חברתית וקהילתית. בין המתקנים והשירותים הנכללים בו נמצאים בריכה טיפולית, מרכז פיזיותרפיה, מתקני ספורט, מרכז ספורט ימי ואגף ייעודי למתמודדים עם פוסט־טראומה.
השילוב בין השירותים השונים מבטא תפיסה רחבה של תהליך השיקום, שאינו מסתיים בטיפול בפציעה עצמה. לצד ההתמודדות עם המגבלות הגופניות או התסמינים הנפשיים, ישנה חשיבות גם לשיקום התפקוד היומיומי, לחיזוק הקשרים החברתיים וליצירת מסגרת תומכת עבור הפצועים ובני משפחותיהם.
עבור מתמודדי פוסט־טראומה, הצורך במענים מתמשכים משמעותי במיוחד. ההשלכות של חשיפה לאירועים טראומטיים עשויות להמשיך ולהשפיע על איכות החיים, על התפקוד ועל הקשרים המשפחתיים גם שנים לאחר האירוע. לא כל תגובה נפשית לטראומה מתפתחת להפרעת דחק פוסט־טראומטית, אך הנתונים שפרסם משרד הביטחון מדגישים את היקף הצורך במעקב, בטיפול ובתמיכה נפשית.
“פציעה יכולה לקרות ברגע. שיקום הוא מסע של שנים”
יו”ר ארגון נכי צה”ל, עו”ד עידן קלימן, התייחס בטקס הפתיחה לאחריות המשותפת המוטלת על המדינה ועל הגופים המטפלים בפצועים, והדגיש כי גם משפחותיהם הן חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום.
“פציעה יכולה לקרות ברגע. שיקום הוא מסע של שנים ולעיתים של חיים שלמים, ולמסע הזה אף אחד לא צריך לצאת לבד”, אמר קלימן. “כשחייל נפצע, גם המשפחה שלו יוצאת למסע שהיא לא בחרה בו”.
לדבריו, “לכל אחד יש תפקיד אחר ואחריות אחרת, אבל רק כשאנחנו פועלים יחד נוצרת סביב הפצוע וסביב משפחתו רשת ביטחון אמיתית – כזאת שלא נותנת להם ליפול בין הכיסאות”.
קלימן הוסיף כי המרכז החדש יעניק רשת ביטחון גם למתמודדים עם פוסט־טראומה, והגדיר את פתיחתו כאירוע בעל חשיבות לאומית.
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס: “לעולם לא נוכל להחזיר את חובנו העמוק לכם או למשפחותיכם. אך כאן היום, אנו מציעים את תמיכתנו האמיתית והעמוקה ביותר לאנשים שנלחמו על חיינו וצריכים כעת להחזיר לעצמם ולבנות מחדש את חייהם שלהם. זוהי ההבטחה של בית הלוחם, כך אנו בונים מחדש את ישראל, לבנה אחר לבנה”.
שר הביטחון ישראל כ”ץ התייחס גם הוא למשמעות שלוש שנות המלחמה ואמר: “שלוש השנים האלו העמיקו מאוד את המחויבות שלנו לכלל פצועי מערכות ישראל – מחויבות ערכ