גל טוויטו
תחום הדימות הרפואי חולל מהפכה של ממש בתחום הבריאות. בתחום זה ניתנת הצצה מעמיקה לתוככי גוף האדם. בין אם מדובר בצילום רנטגן, סריקת CT או MRI. כלי האבחון הללו הפכו לחלק חיוני בתהליך הזיהוי והאבחון של מצבים רפואיים רבים.
עם זאת, בעוד שסריקות אלה משמשות בעיקר לאבחון וזיהוי של מצבים רפואיים מסוימים, לעיתים הן חושפות “כבדרך אגב” מצבים רפואיים אחרים המתגלים במקרה, שאינם קשורים לסיבה המקורית בגללה בוצעה בדיקת ההדמיה. התגליות הבלתי צפויות הללו ידועות גם בשם “ממצאים מקריים”.
ריכזנו עבורכם כמה דוגמאות חשובות ומעניינות למצבים רפואיים שמתגלים במקרה, לפעמים ממצאים אלה גורמים לעלייה בפרוצדורות פולשניות מיותרות ולפעמים הם ממש מצילי חיים.
1. קשריות בבלוטת התריס
קשרית בבלוטת התריס היא למעשה גוש או גידול שנמצא בבלוטת התריס הממוקמת בקדמת הצוואר. הקשרית מתגלה לעיתים קרובות באופן מקרי בעת בדיקת אולטרסאונד או CT, ויכולה להיות שפירה או ממאירה. תהליך הבירור של ממצא מקרי זה כולל בדיקת אולטרסאונד של בלוטת התריס, ולעיתים גם ביופסיה מסוג “ביופסיית מחט עדינה”, שמטרתם לאבחן את אופי הקשרית. במידה והקשרית שפירה, לרוב ימליץ הרופא על השגחה ומעקב בלבד. במידה והקשרית מתגלה כקשרית ממאירה, המטופל עלול לעבור ניתוח להסרת הגידול. לעיתים, התשובה שמתקבלת בביופסיה אינה חד משמעית, ולא ברור האם הקשרית שפירה או ממאירה.
בשנים האחרונות חל מהפך בתחום עם כניסתן של הבדיקות הגנומיות שהצליחו לסייע בהערכה של אופי הקשרית. בעזרת בדיקת “אפירמה”, בדיקה גנומית לשלילת ממאירות של קשריות בלוטת התריס, אפשר לזהות קשריות שפירות, במצבים שבהם האבחנה אינה חד-משמעית. בכך הבדיקה יכולה לשנות באופן דרמטי את הדרך שבה הקשרית שהתגלתה בבלוטת התריס תאובחן ותטופל, ולסייע להימנע מניתוח מיותר.
2. מפרצת באבי העורקים
אבי העורקים הוא כלי הדם הגדול ביותר בגוף האדם. מצב מסכן חיים שעלול להתפתח בכלי דם זה הוא מפרצת באבי העורקים – התרחבות מקומית של אבי העורקים בצורה של בלון כתוצאה מהיחלשות והידקקות דופן אבי העורקים. התרחבות זו של אבי העורקים עלולה, במידה ואינה מטופלת בזמן, להתפוצץ ולגרום לדימום פנימי משמעותי. כיוון שאבי העורקים הוא כלי דם גדול במיוחד, דימום ממנו הוא מצב מסכן חיים ודחוף. אדם עם מפרצת באבי העורקים חי במצב של מעיין “פצצה מתקתקת”, וכל רגע המפרצת עלולה להתפוצץ.
מפרצת באבי העורקים מתגלה לעיתים בעת בדיקת הדמיה של מצב רפואי אחר, כמו למשל בעת CT בטן. זיהוי הממצא המקרי בהדמיה של הבטן עשוי להציל חיים, ומציאה מקרית של ה”פצצה המתקתקת” עשויה להוביל לטיפול מהיר ולהציל חיים. הטיפול במצב זה הוא החדרה של סטנט או תותב באבי העורקים כדי למנוע התפוצצות של כלי הדם.
3. הסתיידות בעורקי הלב (“העורקים הכליליים”)
באופן כללי, הסתיידות (כלומר הצטברות של משקעי סידן) בעורקי הלב היא סמן לטרשת עורקים, גורם סיכון לתמותה הקשורה ללב. לעיתים, כשמבצעים ללא קשר CT חזה ללא חומר ניגוד, מופיעה בתשובת ה-CT כי נמצאו גם הסתיידויות בעורקי הלב. CT חזה ללא חומר ניגוד מבוצע בין השאר כבדיקת סקר לסרטן ריאות בקרב מעשנים מעל גיל 50, ללא קשר למצב הלב וכלי הדם. הסתיידויות בלב שהודגמו ב-CT חזה עלולות להעיד על טרשת עורקים, וכך ממצא שמתגלה במקרה לבדיקה שלא בהכרח קשורה עשוי לגרום למטופל לבצע בירור רפואי נוסף.
הבירור הרפואי הנוסף של טרשת עורקים כולל בין השאר “צנתור וירטואלי” (CT לעורקי הלב), בדיקת מיפוי לב וצנתור אבחנתי. במידה ומתגלה טרשת עורקים משמעותית בבדיקות ההמשך, המטופל עשוי לעבור פרוצדורה של החדרת סטנט בעורקי הלב בצנתור, ולקבל טיפול תרופתי מונע – ובכך למנוע התקף לב ולהציל את חייו.
4. גוש בבלוטת האדרנל
בלוטת האדרנל, המכונה גם בלוטת יותרת הכליה, היא בלוטה המפרישה הורמונים שונים הנמצאת מעל הכליה. גוש בבלוטת האדרנל נמצא לעיתים קרובות במקרה במהלך בדיקת הדמיה, כמו אולטרסאונד או סריקת CT, שמבוצעות לבירור מצבים רפואיים אחרים. הגוש שמתגלה במקרה יכול להיות שפיר או סרטני, ויכול לייצר הורמונים ביתר או לא.
סרטן של בלוטת האדרנל הוא לעיתים קרובות קטלני ביותר, שכן לרוב לא מראה תסמינים אלא בשלב מאוחר של המחלה, בה כבר יותר קשה לטפל. לכן, גילוי מוקדם ומקרי זה של גידול סרטן האדרנל עשוי להיות מציל חיים. עם זאת, גוש בבלוטת האדרנל הוא ברוב המוחלט של המקרים אינו גוש סרטני. לכן, ממצא מקרי זה עלול לייצר לחץ וחרדה מיותרים אצל המטופלים. בנוסף, במידה והגוש, גם אם הוא שפיר, מפריש הורמונים לגוף האדם, הוא עלול לגרום לתסמינים, שיש להם חפיפה עם מחלות רבות כגון סכרת ויתר לחץ דם, וכך גילוי הגוש עשוי לספק הסבר לתסמינים שהמטופל חש מזה זמן רב.