טור אורחהיציאה מהסגר ומהבידוד אל המציאות החדשה שנוצרת בימים אלו, מביאה עמה קשיים עבור רבים ומהווה עוד חוליה בשרשרת האתגרים שמציבה בפנינו מגפת הקורונה. עבור אנשים שמתמודדים עם התמכרויות תקופה זו מזמנת אתגר ייחודי.
קטיעת השגרה המוכרת וההסתגרות בבית השפיעה באחת על מהלך החיים של רבים ממטופלינו במרכז הישראלי להתמכרויות ICA. עבור אלו שהיו במגמה של צמיחה ושינוי חיובי – שבאה לידי ביטוי בהפסקת השימוש או הפחתה משמעותית, עלייה בתקווה ובתפקודי החיים (עבודה, לימודים, שיקום קשרים אישיים, עוררות חברתית) – היא אתגרה מגמה זו באחת. עבור אלו שהיו במצב של נסיגה והחרפה במצב – הסגר והבידוד נתנו לגיטימציה להמשך השימוש ואולי אף להגדלתו.
ואכן, מאז תחילת הסגר התפרסמו בתקשורת דיווחים על עלייה ניכרת ברכישה וצריכת אלכוהול, קנביס וסמים נוספים. כמו כן לעלייה בהתמכרויות התנהגותיות כמו צפייה בפורנו. גם חלק מהמטופלים שלנו דיווחו במהלך התקופה על קשיים רבים כמו דיכאון, צמצום קשרים חברתיים, ירידה בתחושת הערך העצמי, שעמום, עלייה בחרדות ועוד, שבאו לידי ביטוי בעלייה משמעותית בשימוש. עליה זו גורמת פעמים רבות להפיכת הלילה ליום, מיעוט בפעילות גופנית, אכילה לא בריאה, עלייה במשקל ולקשיים תפקודיים נוספים.
בימים אלו, כשהסגר מתחיל להיפתח, עצמאיים צריכים לשקם את העסקים שלהם אחרי שבועות ארוכים ללא פעילות. חלק מהשכירים שיצאו לחל”ת מבינים שבשלב זה אין להם לאן לחזור. חלק מהשכירים חוזרים למקומות העבודה אך רואים שהארגונים בהם עבדו ניצלו את המצב כדי לשנות סדרי עבודה משמעותיים. הורים צריכים להתמודד עם הקשיים של ילדיהם לחזור למסגרות החינוך ולסדר יום מובנה. גם מטופלים שלא עבדו לפני המשבר או שאינם הורים, מתמודדים כעת עם העובדה שהעולם מתעורר והם שוב נשארים מאחור.
כולנו צריכים “להתרומם מהספה”, ולאסוף כוחות כדי להחזיר את חיינו למסלולם. זו משימה מורכבת לכולם, אך עבור מי שאצלו הקשיים בסגר באו לידי ביטוי בעלייה בשימוש, החזרה לשגרה קשה אף יותר: השימוש המוגבר מלווה בדרך כלל בתחושת כישלון, ייאוש ואשמה המביאים לירידה באנרגיה, במוטיבציה ובתחושת המסוגלות.
הצעד הראשון להתמודדות עם המצב הוא קודם כל להכיר במציאות. אין ביכולתנו לשנות את מה שהיה. משבר הקורונה נגע בכל אחד ואחד בכל מקום בעולם. היו כאלו שגם נתרמו ממנו ונהנו מהעצירה של קצב החיים, אך גם הם יצטרכו להתמודד עם השינוי שמגיע עכשיו. חמלה עצמית וקבלה יסייעו ביצירת איזון נפשי ויאפשרו חזרה לשגרה. גם אם האנרגיה כעת נמוכה, ונראה שאין מסוגלות להשיג את כל הדרישות של המציאות, אפשר להתחיל מדברים קטנים, אך כאלו שנחווים אפשריים: ניקיון וסידור של המרחב הביתי או רק חלקים ממנו, חזרה לתזונה מאוזנת יותר, יציאה להתאווררות בחוץ, יצירת סדר בשעות השינה, פעילות גופנית. כל אלה יכולים להביא שינוי ברמות האנרגיה, לטפח תחושת מסוגלות ולאפשר התמודדות עם האתגר שבפתח.
הפסקת או צמצום הרגלים התמכרותיים, שהחלו בזמן הסגר או שהחריפו במהלכו, תתרום רבות להשתלבות בשגרת החיים החדשה. אדם שלפני פרוץ המשבר שתה אלכוהול או עישן קנביס בנסיבות חברתיות אך הגביר משמעותית את השימוש בתקופת הסגר, לא פיתח עדיין הרגלים התמכרותיים כמו אדם שמשתמש בחומרים אלו כבר שנים. עם זאת, הסכנה שהרגלים אלו יחריפו במהלך התקופה הקרובה או אחריה, בהחלט קיימת ויש בה כדי לפגוע במאמצים הנדרשים להשתלבות וחזרה לשגרה. נזקי השימוש כמובן ייפסקו אצל מי שיפסיק להשתמש לגמרי, אך גם אם אצל אלו המתקשים כרגע להפסיק כליל, כל פעולה של צמצום או ניהול השימוש תוכל לתרום לצמצום הנזקים הנלווים.
למשל, מי שהיה רגיל לעשן קנביס במהלך הסגר משעות הבוקר ומתקשה להפסיק את העישון לגמרי בשלב זה, מומלץ שיעשה מאמץ לדחות את שעת התחלת השימוש לשעה מאוחרת ככל האפשר. כך יהיה פנוי יותר לעבודה או לחיפוש עבודה. מי שבזמן הסגר החל לשתות משקאות בעלי אחוז אלכוהול גבוה, יכול לצמצם את נזקי השתייה אם יעבור למשקאות בעלי אחוזים נמוכים יותר ויקטין כמות הצריכה
מי שמרגיש שהוא מתקשה לצמצם או להפסיק לבדו שימוש שהחל במהלך הסגר או שהחריף במהלכו, מוזמן לפנות לקבלת עזרה וטיפול לגופים המתמחים בטיפול בהתמכרויות.
הכותב הוא מטפל במרפאת המרכז הישראלי להתמכרויות.
המרכז הישראלי להתמכרויות ICA מפעיל קו סיוע למתמודדים עם התמכרויות ויכול לתת סיוע ראשוני והמלצות להמשך טיפול, בימים א’-ה’, בין השעות: 13:00-15:00, בטלפון: 054-826656.