מערכת 'מדינט'על רוזציאה
רוזציאה, כשמה כן היא (רוז – ורד), היא הפרעת עור דלקתית המתאפיינת בהסמקות חוזרות ונשנות ועד אדמומיות קבועה בפנים. תסמונת זו שבעבר אפיינה בעלי עור בהיר בין הגילים 30 לבין 60, מאובחנת כיום גם בגילים צעירים יותר ואף גם בקרב בעלי עור כהה.
בתסמונת זו, נראה בד”כ אדמומית קבועה באזורי מרכז הפנים (סנטר, מצח, אף, לחיים), עם היווצרות מואצת של נימי דם אליה לעיתים נלווים פצעונים דמויי אקנה. במקרים רבים תתלווה תחושה של בערה או צריבה בעור. במקרים ממושכים מאוד או חמורים, נראה גם התעבות של רקמת האף (אף בולבוסי, מאפיין בד”כ גברים). לפעמים, הרוזציאה תפגע בעיניים והן תהיינה אדומות, יבשות ומגורות.
רבים טועים לחשוב כי הפצעונים שהופיעו בעורם הם אקנה הורמונאלי בעור הבוגר, סבוריאה, אקזמה, ואפילו אלרגיה שמתבטאת בעור. בפועל, מדובר בתופעות עוריות שונות לחלוטין. אך אין לטעות, בהחלט יש אפשרות שאכן קיימת סבוריאה בעור ויש מצבים של נוכחות של יותר מתסמונת אחת. למשל, רוזציאה לצד הסבוריאה, או דמודיסידוזיס לצד אקנה הורמונאלי.
הסובלים מרוזציאה מדגימים טולרנטיות הולכת ופוחתת בעור הפנים ורגישות הולכת ועולה לחומרים קוסמטיים. הסיבה היא שיכולת העור להוות מחסום בפני החוץ נפגמת עקב דלקתיות העור, וחומרים כגון חומרי בישום, או חומרי שימור המצויים בתכשירים קוסמטיים רבים חודרים אל שכבות העור ומובילים לרגישות או לתגובה אלרגית.
מאפיין נפוץ מאוד נוסף של רוזציאה היא רגישות גבוהה לשמש. אפילו חשיפה בת דקות ספורות לשמש מדי יום עלולה להוביל להופעה הדרגתית של נימי דם בעור וקופרוז – תהליכים המחמירים את המראה הסמוק והאדמומי.
מאפיינים נוספים הם רגישות למזונות ומשקאות, כגון, החומר “החריף” שבפלפל חריף (קפסאיצין) והחומר הקינמוני שבקינמון (Cinnamaldehyde) שמעודדים אודם, טיראמין שבמוצרי חלב בקר, אלכוהול שמרחיב נימים, ויין אדום שמכיל היסטמינים וטירמינים המעודדים תגובה דלקתית ומגבירים את חדירות נימי הדם הקטנים – כל אלה יעודד את הרוזציאה.
על דמודיסידוזיס
המושג דמודיסידוזיס נגזר משמה של קרדית הדמודקס (Demodex Mites). הדמודקס הוא אקטוזיט מיקרוסקופי, כלומר טפיל חוץ-גופי מיקרוסקופי בגודל שאינו עולה על 0.04 מ”מ שמחזור חייו נמשך כשבועיים. הוא מקנן בזקיקי שערות הפנים ובבסיס בלוטות החלב וניזון מהפרשת הסבום (שומן עורי) המופרש מבלוטות החלב שבעור.
יצור זעיר זה הוא חלק מהמיקרוביוטה, אוכלוסיית המיקרואורגנזימים שחיה על/בתוך גופנו ומקיימת עימנו יחסי סימביוזה. הבעיה מתחילה כשאוכלוסיית הדמודקס יוצאת מאיזון ומתחילה לשגשג יתר על המידה. אז הפרשות טפיל זה מתחילות להציק לעורנו שמגיב בעוצמה לנוכחות הטפיל עד כדי הופעת זיהום בעור.
דמודיסידוזיס מתאפיין באדמומית בעור, פצעונים קטנים ללא מוגלה הנראים לעיתים בצורה של נקודות אדומות בעור או תפרחת, מרקם עור מחוספס וגבשושי, אליו תתלוה לעיתים תחושה של גרד. שגשוג של טפיל הדמודקס בדרך כלל יוביל להחמרה של מצבי רוזציאה ואקזמה.
טפיל הדמודקס משגשג בדרך כלל באזורי ה-T של עור הפנים (סנטר, אף ומצח) ובצידי הרכות; בריסי העיניים ובשער-הגבות. מצבים של דלקות חוזרות ונשנות בעיניים, שעורה כלואה, או דלקות חוזרות של הלחמית, עלולים להעיד על נוכחות דמודקס. עוד תלונה נפוצה היא תחושת גרגר חול בעין, עקב חסימה של בלוטות נוזל הסיכה בעפעף העין המובילה לתחושת יובש קשה. גם קשקשת בין הריסים או נשירה של ריסים מרמזת על נוכחות טפיל זה.
הגורמים העיקריים לשגשוג טפיל הדמודקס הם סטרס ושינויים הורמונליים (כדוגמת הריון, אך לא רק) ומצבים של החלשות מערכת החיסון. בין אם אלה תרופות מדכאות מערכת חיסון או מחלות שגורמות לדיכוי מערכת החיסון, הטפיל יוכל לשגשג מעבר לרצוי.
עוד גורם שמעודד את שגשוג הטפיל קשור לשימוש בתכשירים סטרואידיים. דבר שלכשעצמו יוצר מעגל קסמים כואב למדי היות ורופאים רבים רושמים תכשירים סטרואידיים אטופיים (למריחה) לטיפול במצבי דלקת ואלרגיה של העור. אפילו אם יש הטבה זמנית בתסמינים, תכשירים אלה יובילו לשגשוג של הטפיל, ובשימוש ממושך או חוזר, עלולים לגרום לתופעה של תלות העור בתכשיר, המתאפיינת בהחמרה של הסימפטומים בעת הפסקת השימוש (תופעת הגמילה/הריבאונד).
מדוע תסמונות עוריות אלה מחמירות דווקא בימי הקורונה?
נתחיל מהגורם הנפשי. נגיף הקורונה מעלה את דרגות המתח של כולנו. עצם החשש לחיינו וחיי יקירנו, הקושי הכלכלי, הנפשי והחברתי, מובילים לעלייה חדה ברמות החרדה והמתח הנפשי ובהתאם – להיחלשות מערכת החיסון, שעת הכושר לשגשוג טפיל הדמודקס.
גורם נוסף להחמרה של סימפטומים, הוא הגורם המכני. עצם השימוש בציוד מגן כגון מסכות פנים ומגני פנים מוביל להחרפה של תסמינים בשל החום והלחות שנכלאים בין העור לבין המסכה.
מסכות הגנה הן חובה ללא כל עוררין, הן מצמצמות את סיכויי ההתפשטות הנגיף ושומרות על יקירינו ועל-כן נדגיש את החשיבות המכרעת בשימוש במסכות ועד כמה חשוב לא לוותר על השימוש בהן, וגם אם יש תסמינים והחמרה, דעו שעצם הבנת הבעיה היא כבר חלק מהפתרון.
עוד גורמים שמחמירים תופעות בעור הפנים הם תכשירי החיטוי שמכילים חומרים אנטיספטיים ותכשירים מבוססי אלכוהול, בין אם בהתזה או בג’ל (אלכוג’ל), שנודדים מכפות ידינו לעור הפנים. ידוע שאלכוהול מחריף אדמומיות בפנים, מייבש מאוד את העור, ולכן בעלי עור רגיש יראו החרפה של סימפטומים.
גשו לבדיקה פיזית
אם אתם חווים הופעה של פצעונים טורדניים שטיפול מסורתי באקנה לא מיטיב עמם, חשוב שתיגשו לאיש מקצוע ואל תסתפקו בקריאה בגוגל או באבחון שנעשה באמצעים מרוחקים (ביקור טלפוני או באפליקציה וכולי).
לצערנו אין בדיקות סרולוגיות לגילוי רוזציאה או דמודקס וגם בתקופות שגרה קורים לפעמים אבחונים שגויים. הסיבה לכך היא שלא כל רופא עור עושה שימוש באמצעי דימות, שחשובים מאוד לאבחון נכון. רק בעזרת אמצעי דימות אפשר לשקף מה מתחולל פנימה בעור, כי על פני השטח, כל הסימפטומים דומים עד כדי מראה זהה בשתי התסמונות.
רק איש מקצוע עם רקע ומומחיות אבחונית בתופעות אלה, הבודק את כלל מכלול הסימפטומים בעור באמצעי דימות, ידע לאבחן ולהתאים פרוטוקול טיפול מתאים. אפשר גם לבצע משטח עור לגילוי נוכחות הטפיל.
חשוב לציין שלמרות שאלה ימי קורונה, וכולנו מעדיפים להישאר בבית – אין לדחות ביקור אצל מומחה. רוזציאה ודמודיסידוזיס הן תופעות עור פרוגרסיביות שנוטות רק להחמיר עם חלוף הזמן, אז שמרו על עור הפנים.
כותבת המאמר: יפית כהן – מומחית לטיפול ברוזציאה, אדמומיות בעור ומצבים בהם קיים שגשוג של טפיל הדמודקס. מרצה בכנסים מקצועיים מובילים בתחום הטיפול ברוזציאה.
אתר אינטרנט: www.yafitcohen.co.il
קבוצת תמיכה ברוזציאה, אדמומיות בפנים וטפיל דמודקס בפייסבוק: https://bit.ly/2GkBzbA