סימנים שהילד שלכם צריך משקפיים

ילדים צעירים מתקשים לעיתים לבטא במילים מה בדיוק מפריע להם. כשמדובר בראייה לקויה, הבלבול גדול עוד יותר. ילד שלא רואה היטב לא תמיד יודע להסביר את התחושה או להבין שהיא אינה נורמלית. לכן האחריות לזיהוי הבעיה ולעצירת ההחמרה מונחת על ההורים, הגננות והמורים.

בעידן של מסכים ושל עומס חזותי כמעט בלתי פוסק, יותר ויותר ילדים סובלים מבעיות ראייה בגיל צעיר. אבחון מוקדם של בעיות אלו הוא חיוני להתפתחות תקינה, להצלחה בלימודים ולביטחון העצמי של הילד. במאמר זה נציג את הסימנים המרכזיים שיכולים להעיד על צורך בבדיקת עיניים ועל האפשרות שהילד זקוק למשקפיים.

קושי בזיהוי מרחוק

אם שמתם לב שהילד מצמצם עיניים כשהוא מסתכל בטלוויזיה או מתקשה לזהות דמויות ואותיות ממרחק סביר, ייתכן שמדובר בקוצר ראייה. ילדים רבים לא יאמרו בעצמם שהם לא רואים טוב. הם יתרגלו לראייה המטושטשת וימצאו דרכים לעקוף את הקושי כמו התקרבות למסך או נטייה של הראש בזווית מסוימת. זהו סימן קלאסי שמצדיק בדיקה מקצועית.

תלונות על כאבי ראש או עייפות בעיניים

כאבי ראש חוזרים או תלונות על עייפות בזמן קריאה עלולים להעיד על בעיית מיקוד, רוחק ראייה או צילינדר. במקרה כזה הילד יתאמץ יתר על המידה כדי למקד את הראייה, מה שיגרום לעומס ולכאבים. במקרים רבים בעיות אלו מופיעות רק במהלך מאמץ מתמשך כמו שיעורי בית או קריאה ממושכת. לכן חשוב להקשיב לילד ולשים לב האם יש תלונות קבועות בזמנים מסוימים ביום.

דמע או מצמוץ תכופים

עיניים דומעות ללא סיבה, מצמוץ בלתי פוסק או שפשוף תכוף של העיניים יכולים להוות תגובה למאמץ חזותי או לבעיית ראייה סמויה. לעיתים זו הדרך של הגוף להתמודד עם טשטוש או עם עייפות מתמשכת. במקרים מסוימים התנהגויות אלו יופיעו דווקא במהלך משחק, צפייה במסכים או קריאה.

התקרבות למסכים או לספרים

אם הילד נצמד למסכים, מתקרב מאוד לספר או מבקש להעלות את גודל האותיות בטלפון או בטאבלט, ייתכן שהוא חווה טשטוש ראייה. התקרבות פיזית למקור המידע היא ניסיון לפצות על ראייה לקויה. ככל שהתופעה חוזרת על עצמה, כך עולה הסבירות שיש בעיה שדורשת התייחסות.

הישגים לימודיים נמוכים מהרגיל

ילדים עם בעיות ראייה מתקשים לעיתים לעקוב אחר חומר הלימוד בכיתה, לקרוא מהלוח או להתרכז בשיעורים. הם עלולים להיתפס כלא מרוכזים, למרות שבפועל הם פשוט לא מצליחים לראות את החומר בצורה ברורה. גם הילד עצמו עלול לא להבין מה מקור הקושי, מה שיוביל לתסכול ואף לירידה בביטחון העצמי. אם חל שינוי פתאומי בביצועים בלימודים או שהמורה מתריעה על קושי במעקב בכיתה, כדאי לשקול בדיקת עיניים.

היסטוריה משפחתית של ליקויי ראייה

אם יש במשפחה קרובים מדרגה ראשונה עם בעיות ראייה, הסיכוי שגם הילד יזדקק למשקפיים גבוה יותר. במקרים כאלה מומלץ להיות עם אצבע על הדופק ולעקוב מקרוב אחר התנהגות הראייה של הילד, גם אם הוא אינו מתלונן על קושי כלשהו. לעיתים יידרש מעקב שגרתי אצל רופא עיניים עוד לפני הופעת סימפטומים ברורים.

הטיה של הראש או כיסוי עין אחת

ילדים מסוימים יטו את הראש לצד מסוים בזמן צפייה בטלוויזיה או קריאה, או לחלופין יכסו עין אחת בעודם צופים במסך. תופעות אלו עלולות להעיד על בעיית תפקוד בעין אחת, על פזילה סמויה או על שיבוש באיזון בין העיניים. מומלץ מאוד שלא להתעלם מהתנהגות כזו ולפנות לבירור רפואי מקצועי.

הרטבה פתאומית בלילה או שינויים התנהגותיים

אמנם זה לא סימן מובהק, אך לעיתים ילדים קטנים שאינם מבינים שהם חווים קושי בראייה יביעו את המצוקה דרך שינויי התנהגות – רגרסיה, בכי בלתי מוסבר או אפילו הרטבה בלילה. אם לא נמצאה סיבה אחרת לשינויים כאלה, כדאי לכלול גם בדיקת עיניים כחלק מבירור כולל.

באיזה גיל כדאי להתחיל לבדוק?

לפי המלצות איגוד רופאי העיניים, מומלץ לבצע בדיקת עיניים בסיסית כבר בגיל שנה. בגיל 3 כדאי לבצע בדיקה מסודרת, ולאחר מכן לקראת גיל הכניסה לבית הספר. מעבר לכך, בכל פעם שעולה חשד לבעיה או שמופיעים סימנים מהסוג שציינו לעיל, אין טעם לדחות את הבדיקה. ככל שהאבחון ייעשה מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למניעת החמרה ולפתרון הבעיה.

עולם הראייה של הילד שלנו משפיע על כל תחום בחייו – מלימודים ועד למשחק, מחברויות ועד לדימוי העצמי. אנחנו כהורים לא תמיד יכולים לדעת מה בדיוק עובר עליו, אך כשמשהו משתנה בהתנהגות, בריכוז או בתפקוד, חשוב לשאול גם על הראייה.

שגרה של בדיקות ראייה תקופתיות, לצד ערנות לסימנים הקטנים, תאפשר לנו להקדים תרופה למכה. כי ראייה טובה היא לא מותרות – היא חלק בלתי נפרד מהתפתחות תקינה ובריאה.