מערכת 'מדינט'טיפול בחרדה בגישה קוגניטיבית התנהגותית ( CBT ) בבעיות חרדה של ילדים ונוער מבוסס על תהליך החשיפה המבוקרת למעוררי חרדה.
בתחילת דרכו של CBT כטיפול בבעיות חרדה, שלב החשיפה בדרך כלל היה נעשה במקביל לישום תכניקה מרגיעה כלשהי כמו למשל הרפיית שרירים. אימון הילד בטכניקות הרפיה היה חלק בלתי נפרד מהטיפול. במהלך טיפול בחרדה בונים ההיררכיה של מעוררי החרדה על פי דרגת החומרה שלהם. באופן הדרגתי מתרגלים חשיפה סיסטמתית למעורר חרדה לפי ההיררכיה. חשיפה זו , אם מתבצעת באופן נכון, מביאה בעקבותיה תחושת רגיעה ותחושת הכלה גבוהה יותר של חרדה. מטפלים מסויימים, משתמשים בתכניקות הרפיה שונות בזמן החרדה וזאת במטרה לנסות להתעלם מרגשות החרדה או לעקוף אותם ולקשר בין מה שפעם היה מעורר חרדה לתחושת הרפיה עכשווית.
כיום גישה זו לא מקובלת יותר משום שנמצא כי חלקו של האימון בהרפיה בעצם איננו מרכיב נחוץ כחלק ממהלך טיפול CBT ומשום שהתאוריות העכשוויות מתייחסות לחשיפה כמכניזם האחראי לשינוי.
טיפול בחרדה מבוסס חשיפה
נכון להיום טיפול בחרדה מבוסס חשיפה באמצעות CBT, כולל ארבעה שלבים בסיסיים:
- הנחיה
- פיתוח היררכיית מעוררי החרדה
- חשיפה
- הכללה ותחזוקה
בשלב ההנחיה, מוסבר ההיגיון שמאחורי תהליך החשיפה, לילד ולהורים – לא ניתן להתגבר ולהתמודד עם החרדה כאשר היא מובילה להימנעות שלא נותנת צ’אנס להיווכח שהחרדה בעצם לא מבוססת מציאות. במקביל מעודדים פיתוח תפיסה קוגניטיבית יותר אמינה וקרובה לאמת. שינוי בתפיסה אינו פשוט משום שהדעה הרווחת היא שחשיפה ממושכת תעורר וגביר את החרדה עד שתצא מכלל שליטה. לכן חשוב שהילד וההורים יבינו את טבעה של החרדה שתגיע לשיא ואז באמצעות חשיפה ממושכת היא דווקא תלך ותפחת.
השלב השני של טיפול בחרדה מבוסס חשיפה מתמקד בבניית ההיררכיה של מעוררי החרדה. בהתאם לסולם רמת החרדה שמעוררי חרדה שונים מעוררים, ניתן ליישם את שלב החשיפה. תהליך החשיפה נעשה ממעורר חרדה קל ועד למעורר חרדה עזה.
שלב החשיפה עצמה למצבים מעוררי חרדה בהתאם להיררכיה המוסכמת, מתבצע עד שהחרדה לבסוף מתפוגגת. בדרך כלל המטפל ייחשף ראשון למעורר החרדה, בזמן שהילד צופה בו ורק אחר כך גם הילד יחווה בעצמו את תהליך החשיפה בעידודו של המטפל. חשיפה בשטח עדיפה על חשיפה מדומיינת והיא גם יותר יעילה אולם במקרים שאין אפשרות לבצע אותה כמו למשל במקרה של חרדת טיסה, ניתן להשתמש בחשיפה למציאות וירטואלית.
השלב האחרון בתהליך החשיפה ב מהלך טיפול בחרדה בגישת CBT כולל הכללה ותחזוקה. בשלב זה נעזרים בשעורי בית המתורגלים מחוץ לחדר הטיפול. בין הפגישות מתבקש המטופל ליישם את הטכניקות ולהיחשף למצבים שהוא הראה שליטה טובה בהם בזמן הטיפול. זהו שלב חשוב בו הילד מחזק את הביטחון בשליטה במצבים עליהם התאמן בזמן הטיפול והוא גם מפנים שהוא מסוגל להתמודד עם המצבים בעייתיים, גם ללא עזרת המטפל.
שלב הסיום והתחזוקה של טיפול בחרדה בגישת ה CBT, חל לאחר שנעשתה החשיפה לכל אורך היררכיית מעוררי החרדה, מהקל לכבד. כאשר רמת החרדה של הילד ירדה לדרגה סבירה ומקובלת לגילו אפשר להתחיל להפחית בתדירות הפגישות עד הפסקתן המוחלטת. בשלב זה גם כאשר נתקלים באתגרים חדשים הכילים שנרכשו על ידי הילד אמורים להספיק לו על מנת להתמודד גם עם מצבים שלא עברו אימון בהשגחת המטפל.
טיפול בחרדה במכון חיבורים מתבצע על פי רוב בגישת CBT והמטפלים שלנו בעלי ניסיון רב באבחון וטיפול בחרדה. כל המטפלים הם בעלי תואר שני טיפולי והכשרה נוספת בגישה ההתנהגותית קוגניטיבית.