אבנים בכיס המרה: האם אפשר לחיות איתן?

אבן מרה מתפתחת כתוצאה ממשקעים בתוך כיס המרה, המצטברים במשך שנים ועם הזמן מתגבשים לכדי אבנים. במאמר זה נענה על כמה מהשאלות הנפוצות בקרב מטופלים: האם אפשר לחיות עם אבנים בכיס המרה? אילו דגלים אדומים מצביעים על בעיה חמורה וכיצד מטפלים בה?

מתי אבנים בכיס המרה מצריכות טיפול?

אבנים בכיס המרה הן תופעה שכיחה מאוד, במיוחד בקרב נשים בגיל הפוריות. באוכלוסייה זו ניתן למצוא אבנים בכ-30%! במרבית המקרים האבנים נשארות בתוך חלל כיס המרה ולא זזות משם. לכן הן לא גורמות לשום תסמין או בעיה, ולפיכך אין כל צורך לטפל בהן.

בחלק קטן מהמקרים האבנים מתחילות לזוז לכיוון היציאה מכיס המרה וחוסמות אותה. חסימה זו גורמת להתקפים של כאב בטן אופייני מאוד, הנקרא “כאב מרירה” (biliary colic באנגלית). זהו כאב ברום הבטן ו/או בבטן הימנית העליונה, שמופיע לרוב אחרי ארוחות (בעיקר ארוחות עתירות שומן), ועולה בהדרגה לעוצמה גבוהה. הכאב יכול להיות מלווה בבחילה ואף הקאה, אינו גורם לעליית חום ונעלם בדרך כלל מעצמו אחרי מספר שעות (כי האבן שחסמה את היציאה מכיס המרה “נופלת” חזרה לתוך חלל הכיס). תדירות ההתקפים משתנה מאדם לאדם – מהתקפים יום-יומיים להתקף פעם במספר חודשים.

לעתים רחוקות, האבן נשארת תקועה בפתח היציאה מכיס המרה מעבר ל-5-6 שעות וגורמת לזיהום ודלקת בכיס המרה (כולציסטיטיס). ההתקף לא נגמר, אלא הולך ומחמיר, ובמקביל אליו עולה גם החום. מצב זה מחייב פנייה דחופה לחדר מיון. הטיפול יכלול צום, נוזלים, אנטיביוטיקה ובסופו של דבר – כריתת כיס המרה. במקרים עוד יותר נדירים, האבנים נעות מכיס המרה לצינור המרה ועלולות לחסום אותו. חסימת צינור המרה עלולה להוביל לסיבוכים קשים ואף מסכני חיים, לרבות צהבת חסימתית, זיהום בדרכי המרה ו/או דלקת לבלב.

תהליך האבחון והתאמת טיפול

כאמור, אבנים בכיס המרה שנמצאו באקראי ולא גורמות לתסמינים – לא מצריכות טיפול. יש לזכור שהסיכוי שאבנים יתחילו לגרום לתסמינים הוא קלוש, וניתוח כריתת כיס מרה (שהוא למעשה הדרך היחידה לטפל בנושא זה) אינו נטול סיבוכים (גם אם הם נדירים). אם מופיעים התקפים של כאבי בטן שעשויים להתאים לאבנים – הדרך הפשוטה והקלה לאבחון היא באמצעות אולטרסאונד בטן, שמדגים היטב את כיס המרה ואת התכולה שלו.

אך יש לזכור, שהימצאות אבנים לכשעצמה אינה בהכרח אומרת שהכאב ממנו אתם סובלים מקורו באבנים. הרי כפי שצוין למעלה, אבנים הן ממצא שכיח (כמו גם כאב בטן), ויש לוודא שהכאב אכן נובע מהאבנים. כאן המקום לפנות למומחה/ית לגסטרואנטרולוגיה שיידעו לשאול את השאלות הנכונות על מנת לוודא האם אכן קיים קשר בין הכאב לאבנים. לעתים קרובות, יהיה צורך בבדיקות אחרות (כולל אנדוסקופיות) כדי לשלול מקור אחר לכאב (וכך למנוע ניתוח מיותר של כריתת כיס מרה). אם הגסטרואנטרולוג/ית ישתכנעו שהכאב ממנו אתם סובלים אכן נובע מאבנים, יומלץ ניתוח לכריתת כיס המרה – במטרה למנוע את המשך ההתקפים, וגם כדי למנוע סיבוכים.

כאן המקום להגיד שמלבד כריתת כיס המרה, אין דרכים יעילות לטיפול באבנים ולא “מרסקים” אותן, כמו למשל בכליות. טיפול תרופתי אומנם קיים אך אינו יעיל במיוחד, וגם אם כן יעיל – האבנים תמיד יחזרו אחרי סיום הטיפול. לכן טיפול תרופתי שמור רק למקרים מיוחדים מאוד (כגון אנשים מבוגרים ו/או חולים מאוד שכריתת כיס מרה תהיה כרוכה בסיכון רב עבורם).

אבנים בדרכי המרה

במקרה של אבנים בכיס המרה ש”זולגות” לדרכי המרה (ויגרמו לצהבת, עליית חום, צמרמורת וכאב עז ומתמשך ברום הבטן) – האבחון והטיפול חייבים להיות מהירים. כאמור, חסימת צינור מרה הוא אירוע דרמטי שאף יכול לסכן חיים.

אחת הדרכים המדויקות לאבחון אבנים בצינור המרה (גם אבנים קטנטנות בכיס המרה שלא נראו באולטרסאונד בטן פשוט) היא אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS). במהלכו מוחדר דרך הפה לתוך הקיבה והתריסריון מתמר אולטרסאונד זעיר. הבדיקה מאפשרת הסתכלות על צינור המרה (וכיס המרה) ממרחק מילימטרים ספורים ברזולוציה גבוהה. אם נמצאו אבנים בצינור, יש להסיר אותן בהקדם על ידי בדיקה אנדוסקופית של דרכי המרה (ERCP). זוהי פעולה טיפולית, המשלבת אנדוסקופיה ורנטגן, שמטרתה להיכנס לצינור המרה עצמו ולהוציא משם את האבן/האבנים. יש לציין כי שתי הבדיקות שהזכרנו – EUS ובמיוחד ERCP הן בדיקות מורכבות, שמבוצעות רק על ידי גסטרואנטרולוגים, שעברו הכשרה מיוחדת בתחום אנדוסקופיה פולשנית.

ולסיכום: באבנים בכיס המרה שלא גורמות לתסמינים – לא נוגעים! באבנים שמתחילות לגרום להתקפי כאב (על אחת כמה וכמה אם מדובר בדלקת בכיס המרה), ההמלצה היא לכרות את כיס המרה. כאשר ישנן אבנים בצינור המרה – יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית ולהסתייע במומחה/ית לאנדוסקופיה מתקדמת.

הכותבת היא ד״ר אולגה ברקאי , מנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי ובעלת מרפאה פרטית ברמת החייל בתל אביב. ד״ר ברקאי היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה מתקדמת, בעלת התמחות מיוחדת ב-ERCP ו-EUS, ובעלת ניסיון של למעלה מ-16 שנים בביצוע בדיקות אלה.