“אנא ואחאסיסי” – “אני ורגשותיי”

 הדס בנאי ואבראהים סתיתיה – עובדים סוציאליים במרפאה הפסיכאטרית לילדים ונוער בסורוקה, זכו בפרס רקאנטי – “העובד הסוציאלי היזם”

בטקס מרגש  שהתקיים בשבוע שעבר במעמד שרים, אישי חינוך וציבור וגורמים מקהילת העסקים,  הוענק פרס “העובד הסוציאלי היזם” להדס בנאי ואבראהים סתיתיה – עובדים סוציאליים במרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער מהמרכז הרפואי סורוקה –  על עבודתם “אנא ואחאסיסי” (“אני ורגשותיי”). 

פרס “העובד הסוציאלי היזם” נועד לקידום הפרט והקהילה  ומוקיר את היזמות ואת היצירתיות ככילים שבכוחם להניע מהלכים חדשניים ולהוביל לצמיחה אישית ולפריחה חברתית.

הפרס מוענק לעובדים סוציאליים שזיהו בעיה חברתית, יזמו והצליחו לפתח היבטים יחודיים בעבודתם ויצרו מענה לבעיה.  פעילותם משרתת את צרכי האוכלוסייה, ולא רק שהם פועלים לפתרון בעיות מיידיות תוך שימוש בכלים חדשניים ויצירתיים, אלא אף גורמים לשינוי בחיי הפרט, הקהילה והחברה.

“אנא ואחאסיסי” – “אני ורגשותיי” – העבודה הזוכה, היא מודל יחודי, רגיש תרבות ומקדם שינוי של טיפול קבוצתי במרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער, בנערות מהמגזר הבדואי בסורוקה שאושפזו בגין ניסיון אובדני ו/או נטייה לחוות מצוקה גופנית ולחפש סיוע רפואי על רקע מצוקה אישית ומשפחתית.

עד כה התקיימו במרפאה תשע  קבוצות טיפוליות עם יותר ממאה 100 נערות, בהנחיית  העובדים הסוציאליים  הדס בנאי ואבראהים סתיתיה.

המודל נבנה במטרה לתת מענה הולם לצרכים יחודיים לאוכלוסייה זו שלה כמה מרכיבים המקשים לצרוך את שירותי בריאות הנפש, כמו: קושי בהגעה בשל מגורים באזורים נידחים ועוני קשה וחשש מחשיפה  ותיוג מפאת פגיעה בכבוד המשפחה ובסיכויי השידוך. בנוסף על כך, התקשורת הבין-אישית בחברה זו אינה ישירה והיא נעדרת ביטוי מילולי של קונפליקטים ושל רגשות שליליים, ולכן פעמים רבות המצוקה מתבטאת בסימפטומים גופניים.
מדובר בקבוצה פסיכו-חינוכית, שמטרתה התמודדות יעילה יותר עם מצבי חיים מורכבים בדגש על  ויסות רגשי – זיהוי, שיום, היכרות ושליטה ברגשות, באמצעות למידה ועידוד של שיח רגשי והתמודדות יעילה בשעת מצוקה.

הדס בנאי, עובדת סוציאלית במרפאה הפסיכאטרית לילדים ונוער בסורוקה מסבירה: ישנה היענות מרשימה של הנערות ומשפחותיהן להשתתפות ולהתמדה בקבוצה. בקרב הנערות שסיימו את ההתערבות, נמצאה ירידה  משמעותית בכלל הסימפטומים שבגינם פנו – בסימפטומים הגופניים, בניסיונות האובדניים ובאשפוזים החוזרים בבית החולים.

אבראהים סתיתיה, עובד סוציאלי במרפאה הפסיכאטרית לילדים ונוער בסורוקה וזוכה הפרס: “ניכר כי הקבוצה הפכה משמעותית ומהווה גורם תמיכה ועזרה הדדית בעבור הנערות במהלך הקבוצה ולאחר סיומה. התערבות זו מהווה מודל  למתן ולקבלת שירותי בריאות נפש מותאמים תרבותית!”

הזוכים בפרס הוכיחו כי באמצעות יצירתיות, פתיחות, יוזמה ומעוף, ניתן להעניק לכל אדם באשר הוא וללא כל הבדל – את התקווה ואת ההזדמנות לחיות בכבוד, ללמוד, להתפתח, להתקדם, לצמוח ולהגשים את עצמו.