גלאוקומה היא מחלת עיניים כרונית המתאפיינת בפגיעה הדרגתית ועקבית בעצב הראייה, לרוב על רקע לחץ תוך-עיני מוגבר. ללא אבחון מוקדם וטיפול מתאים, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לשדה הראייה עד לכדי עיוורון. ד”ר גולדנפלד מרדכי (מודי), מהמובילים בתחום, מדגיש את החשיבות של זיהוי מוקדם של גלאוקומה תסמינים וביצוע בדיקות סדירות, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון.
מהי גלאוקומה וכיצד לחץ תוך-עיני גורם לנזק?
גלאוקומה היא קבוצה של מחלות שבהן נגרם נזק לסיבי עצב הראייה, בדרך כלל עקב הפרעה בניקוז הנוזל התוך-עיני. כאשר הנוזל מצטבר, הלחץ בתוך העין עולה ויוצר עומס מכני ומטבולי על ראש עצב הראייה. נזק זה מתבטא תחילה בפגיעה בשדה הראייה ההיקפי, ובהמשך – אם לא מטופל – גם בראייה המרכזית.
הלחץ התוך-עיני נמדד במילימטר כספית, אך הערך המספרי לבדו אינו מספיק. ישנם אנשים עם לחץ “נורמלי” המפתחים גלאוקומה, ואחרים עם לחץ גבוה יחסית ללא נזק. לכן, האבחון מתבסס על שילוב של מדידת לחץ, בדיקת עצב הראייה והערכת שדה הראייה, ולא על נתון אחד בלבד.
גלאוקומה תסמינים מוקדמים ומתקדמים – מה באמת מרגישים?
אחד המאפיינים המאתגרים של גלאוקומה פתוחת זווית, הסוג השכיח ביותר, הוא היעדר תסמינים ברורים בשלבים הראשונים. ברוב המקרים אין כאב, אין אודם ואין ירידה חדה בחדות הראייה. הפגיעה מתחילה באזורים היקפיים של שדה הראייה, ולכן המוח “משלים” את התמונה והאדם אינו מודע לחסר.
בשלבים מתקדמים יותר עשויים להופיע קושי בניווט במרחב, דריכה על חפצים בצידי הדרך, קושי בראייה בתנאי תאורה חלשים, ושילוב של אזורים חשוכים או מטושטשים בשדה הראייה. בגלאוקומה סגורת זווית, לעומת זאת, עלולים להופיע התקפים חריפים של כאב עז בעין, ראיית הילות סביב אורות, בחילות והקאות – מצב חירום הדורש טיפול מיידי.
העובדה שחלק ניכר מהחולים אינם חווים תסמינים עד לשלב מתקדם מדגישה את הצורך בבדיקות סקר תקופתיות, במיוחד למי שיש היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, קוצר ראייה גבוה, סוכרת או מחלות כלי דם.
כיצד לחץ תוך-עיני משפיע על שדה הראייה בפועל?
שדה הראייה הוא המרחב שנראה כאשר המבט מקובע לנקודה אחת, ללא תנועת העיניים. בגלאוקומה, הנזק מתחיל בדרך כלל באזורים ההיקפיים והעליונים או התחתונים של השדה. בתחילה נוצרים אזורים קטנים של חסר (סקוטומות) שאינם מורגשים ביומיום, אך בהמשך הם מתרחבים ומתמזגים.
עם התקדמות המחלה, שדה הראייה מצטמצם בהדרגה לצורת “מנהרה”, עד לפגיעה בראייה המרכזית. זהו שלב שבו גם פעולות בסיסיות כמו קריאה, נהיגה או זיהוי פנים הופכות למאתגרות מאוד. מכיוון שהנזק לעצב הראייה אינו הפיך, המטרה המרכזית של טיפול בגלאוקומה היא עצירת ההחמרה ושימור הראייה הנותרת.
ד”ר גולדנפלד מרדכי (מודי) עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למדידת שדה הראייה, המאפשרות לזהות שינויים עדינים עוד לפני שהמטופל חש בהבדל. שילוב הממצאים עם מדידות לחץ ובדיקות הדמיה מעניק תמונה מקיפה של מצב העין.
אבחון גלאוקומה: אילו בדיקות מבוצעות ולמה הן חשובות?
אבחון גלאוקומה מבוסס על מספר רכיבים משלימים. ראשית, נמדד הלחץ התוך-עיני באמצעות טונומטריה. לאחר מכן נבדקת זווית הלשכה הקדמית כדי להבחין בין גלאוקומה פתוחת זווית לסגורת זווית. בדיקה זו חשובה לקביעת סוג המחלה והטיפול המתאים.
בדיקת קרקעית העין מאפשרת הערכה של ראש עצב הראייה – עומק החפירה, יחס גומה-דיסקה, ומאפיינים נוספים המצביעים על נזק מתקדם. בנוסף, מבוצעת בדיקת שדה ראייה ממוחשבת (פרימטריה) הממפה את אזורי הרגישות לאור ומזהה אזורים של חסר.
במרפאות מתקדמות נעשה שימוש גם בהדמיית OCT של עצב הראייה ושכבת סיבי העצב ברשתית. בדיקה זו מספקת מדידות כמותיות של עובי הסיבים, ומאפשרת השוואה לאורך זמן. כאשר עולה חשד למחלה, נבנית תכנית מעקב אישית הכוללת בדיקות חוזרות במרווחים קבועים, בהתאם לרמת הסיכון ולשלב המחלה.
בשלב זה נשקל גם הצורך בהתערבות טיפולית – תרופתית, לייזרית או ניתוחית – כחלק מתכנית כוללת של טיפול בגלאוקומה, במטרה להפחית את הלחץ התוך-עיני ולהאט את קצב הנזק.

טיפול ומעקב: תפקידו של מומחה לגלאוקומה בשימור הראייה
לאחר אבחון גלאוקומה, נדרש טיפול ארוך טווח ומעקב קפדני. הטיפול הראשוני ברוב המקרים מבוסס על טיפות עיניים להורדת הלחץ התוך-עיני, ולעיתים על שילוב בין מספר קבוצות תרופות. כאשר התגובה חלקית או קיימת אי-סבילות לתרופות, נשקלת אפשרות של טיפול לייזר או ניתוחי.
מומחה לגלאוקומה, רופא עיניים מומחה לגלאוקומה, טיפול לייזר לגלאוקומה תופעות לוואי, טיפול בגלאוקומה, רופא עיניים מומחה לגלאוקומה, גלאוקומה תסמינים נדרש להעריך באופן מדויק את מאפייני המחלה, לקבוע יעדי לחץ מותאמים אישית ולבחור את השילוב הטיפולי המתאים ביותר לכל מטופל. מעקב סדור אחר שינויים בשדה הראייה, במדידות הלחץ ובהדמיות עצב הראייה מאפשר לזהות החמרה בשלב מוקדם ולהתאים את הטיפול בהתאם.
ד”ר גולדנפלד מרדכי (מודי) משלב ניסיון קליני רב עם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ומדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה מלא של המטופל – הקפדה על שימוש בטיפות, הגעה לביקורות בזמן ודיווח על כל שינוי בתחושת הראייה.
מתי לפנות לבדיקת מומחה וכיצד להיערך?
מומלץ לפנות לבדיקת רופא עיניים מומחה כאשר קיימים גורמי סיכון כגון היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, גיל מעל 40, קוצר ראייה גבוה, סוכרת, לחץ דם לא מאוזן או נטילת סטרואידים לתקופה ממושכת. גם הופעה של תסמינים כמו הילות סביב אורות, כאב עיני פתאומי, ירידה חדה בראייה או קשיי התמצאות במרחב מחייבים בדיקה בהקדם.
לקראת הבדיקה חשוב להביא רשימת תרופות עדכנית, מידע על מחלות רקע ותוצאות בדיקות עיניים קודמות אם קיימות. כך ניתן לקבל תמונה מלאה ורציפה של מצב העיניים. פנייה בשלב מוקדם לד”ר גולדנפלד מרדכי (מודי) מאפשרת בניית תכנית מעקב וטיפול מותאמת אישית, במטרה לשמר את איכות הראייה לאורך שנים ולצמצם את הסיכון לפגיעה בלתי הפיכה.

