אביעד ברטובצריכה של מיץ רימונים פשוט, מהסוג הנמצא על כל מדף בסופר, יכולה לצמצם את סיכוייהם של עוברים לפתח פגיעות מוחיות, כך עולה ממחקר חדש שבוצע על ידי חוקרי רמב”ם והטכניון. המחקר פורסם לאחרונה במגזין המדעי American Journal of Obstetrics & Gynecology.
חלק לא קטן מהלידות המוקדמות מתרחש בשל תהליך דלקתי, זיהומי או שילוב של שניהם, המתפתח ברחם האם. בלידות שכאלה, מצב הפגות של הפעוט או התהליך הדלקתי שחווה כעובר ברחם, יכולים לפגוע בו ובמוחו. עבודות ומחקרים שונים שנעשו בעבר מראים כי הדלקת, שיכולה לעבור מין האם לעובר, קשורה לפגיעות נוירולוגיות שהוא עלול לפתח במשך חייו, לאחר לידתו, כגון שיתוק מוחין, פגיעות מוטוריות וכד’. מחקרים רבים מנסים למצוא טיפולים או חומרים אותם ניתן לתת לאם שנמצאת בסיכון גבוה להתפתחות זיהום או דלקת, במהלך ההיריון, אשר מצד אחד אינם מזיקים ומצד שני יכולים למזער את הנזקים הפוטנציאלים הקשורים בתהליכים הללו.
“מחקרים שנעשו מוכיחים כי פרי הרימון עשיר ביותר בפוליפנולים – תרכובות הידועות כבעלות השפעה נוגדת חמצון חזקה, ואנטי דלקתית המסייעות בהגנה מפני מחלות כלי דם ולב”, מסביר פרופ’ משנה רון בלוססקי, מנהל היחידה לאולטרסאונד מילדותי וגינקולוגי ברמב”ם, ומתייחס, בין היתר למחקריו המפורסמים של פרופ’ מיכאל אבירם, לשעבר מנהל אגף המעבדות ברמב”ם וחוקר ידוע בתחום. “מכיוון שאנו יודעים שחלק מהסיבות לפגיעה המוחית בעוברים קשורות לתהליכים הדלקתיים, חשבנו לבדוק האם השימוש במיץ רימונים יוכל לסייע במניעת התהליכים הללו באם וכתוצאה מכך בהקטנת הסיכון בנזקים שהם יכולים לגרום בעוברים”.
במסגרת המחקר בדקו החוקרים על מודל מוכר של חולדות בהיריון האם התאוריה הזו נכונה. הניסוי בוצע על שלוש קבוצות מחקר: חולדות בהריון שנחשפו לתהליכים דלקתיים, חולדות בהריון שקיבלו מיץ רימונים פשוט למשך כמה ימים ואז נחשפו לתהליך הדלקתי וקבוצת ביקורת שלא נחשפה לתהליך דלקתי ולא למיץ רימונים.
בקבוצת החולדות שנחשפה לתהליך דלקתי, אך לא קיבלה מיץ רימונים, בחנו החוקרים את מוחות הוולדות, לנוכחות פגיעה דלקתית מוחית, ולהפעלת מסלולים הקשורים לעקה חמצונית ותהליכי אפופטוזיס (מנגנון של מוות תאי מתוכנת) שהוכחו כקשורים לפגיעה ארוכת טווח והיכולות לפגוע בתפקוד. כאשר בדקו החוקרים את קבוצת החולדות בהיריון שנחשפה לתהליך דלקתי, אחרי שקיבלה מיץ רימונים במשך מספר ימים, מצאו תוצאות מפתיעות. בבדיקה שנערכה לאחר מכן נמצא כי החשיפה למיץ רימונים תרמה לשני שינויים מהותיים מהקבוצה הראשונה. האחד – נמצאה ירידה ברמות הדלקת אצל האם. השני – נדגמה הפחתה משמעותית בסימני הדלקת והפגיעה במוחות העוברים. “אמנם מדובר במחקר ראשוני, אך התוצאות מאוד מעניינות”, מבהיר פרופ’ משנה בלוססקי, “נראה שלמיץ נגיש וזול שניתן למצוא בכל סופר ישנה השפעה חיובית על בעיה קשה שפוגעת ביקר לנו מכל. אנו ממשיכים כעת לחקור את הנושא ולהבין טוב יותר את המנגנונים הללו”.
המחקר שנמשך מספר חודשים בוצע בשיתוף עם המעבדה למחקר פרה-ניאנטלי בפקולטה לרפואה בטכניון, אותה מוביל פרופ’ בלוססקי, ושותפים לו פרופ’ זאב וינר, מנהל מערך נשים ויולדות ברמב”ם, ד”ר יובל גינסבורג, רופא בכיר ביחידת האם והעובר וביחידת האולטרה-סאונד מיילדותי, ד”ר ניזר חטיב, רופא בכיר ביחידת אולטרסאונד מיילדותי – גינקולוגי וד”ר נור סעדי, מתמחה במערך ההיריון והלידה בבית החולים. בימים אלו עובד צוות החוקרים על מחקר המשך בבני אדם, אשר צפוי להסתיים בעוד כשנתיים.
“זהו מחקר ראשון מסוגו שנעשה במטרה להבין כיצד ניתן לעשות שימוש בפרי הרימון שתכונותיו הבריאותיות ידועות, כדי למנוע בעיה שבתנאים מסוימים עוברת מהאם לילוד”, מסכם פרופ’ זאב וינר, הנמנה על צוות החוקרים, “תוצאות המחקר הראשון בהחלט משביעות רצון ואנו סקרנים לראות מה נלמד בהמשך”.