אביעד ברטובניתוח נדיר ביותר ומורכב מאוד, שבוצע לראשונה בישראל: “השתלת שן בעין” נערך בבית החולים בילינסון: אישה עיוורת חזרה לראות הרופאים השתילו בעינה שן מפיה שלתוכה הוחדרה קרנית מלאכותית. נשמע בדיוני?
בבילינסון ולראשונה בישראל: ציפי בללי, אשה שסבלה ממחלה של הקרנית שגרמה לה לאבד את הראייה, חזרה לראות בעקבות ניתוח נדיר מאוד ומורכב המבוצע במרכזים בודדים בעולם, ביניהם בי”ח בילינסון. במהלך הניתוח הייחודי, הרופאים השתילו בעינה של ציפי שן שנעקרה מפיה ולתוכה הוחדרה קרנית מלאכותית העשויה מחומר פלסטי. בעקבות ההשתלה החדשנית, ציפי חזרה לראות!
ההליך הנדיר, שכלל שני ניתוחים שארכו 8 שעות כל אחד, בוצע ע”י רופאי מערך עיניים בשיתוף עם רופא מהמחלקה לכירורגיית פה ולסת בבילינסון, שנסעו ללמוד את השיטה במרכז מוביל בשוויץ. מומחי עיניים ופה ולסת מביה”ח האוניברסיטאי בשוויץ הגיעו ארצה כדי לקחת חלק בניתוח.
“השתלת שן בעין” – איך זה עובד?
ההליך הרפואי OOKP ((Osteo-Odonto-Keratoprosthesis כולל 2 ניתוחים, שנערכים בהפרש של מספר חודשים.
הניתוח הראשון – עקירת שן והחדרת קרנית מלאכותית לתוכה ליצירת יחידת שן-קרנית. השתלת השן עם הקרנית בלחי של המטופלת.
בניתוח הראשון, בוצעה כריתה של חלק מהלסת הכולל עצם, שן ורקמת חניכיים. לאחר מכן ביצעו פיסול של חלק הלסת שנכרת, על פי צורת וגודל העין, וקדחו חור זעיר בשורש השן, בקוטר 3 מ”מ. לחור זה הרופאים החדירו קרנית מלאכותית עשויה מחומר פלסטי. כך יצרו הרופאים מעין יחידה של שן-קרנית, אותה יוכלו בהמשך להשתיל בעין הפגועה.
היתרון שבשימוש בשן כבסיס, במקום בטבעת קשיחה (כפי שנעשה בהשתלת קרנית מלאכותית רגילה), הוא שהגוף מזהה את השן כגוף עצמי ולא כגוף זר ולכן לא דוחה אותו ולא פולט את השתל.
בהמשך השתילו הרופאים את יחידת השן-קרנית שיצרו בלחי של ציפי, באזור שמתחת לעפעף, במטרה שתייצר כלי דם חדשים. כך נוצרת אספקת דם ליחידת השן-קרנית שממשיכה להיות רקמה חיה, גם לאחר השתלתה בעין.
השן-קרנית הושארה בלחי של ציפי במשך 3 חודשים.
הניתוח השני – הוצאת יחידת “שן-קרנית” מהלחי של המטופלת והשתלתה בעין הפגועה
בניתוח השני, שבוצע 3 חודשים אחרי הראשון, הוציאו הרופאים את יחידת השן-קרנית מהלחי של ציפי, עם כלי הדם שנוצרו סביבה. בניתוח מורכב, שארך כ-8 שעות, “ניקו” הרופאים את עינה הפגועה של ציפי כהכנה להשתלה. בשלב הסופי, השתילו את היחידה עם הקרנית המלאכותית בעינה.
ד”ר איתן לבני, אחראי שירות הקרנית במערך עיניים בבילינסון, ומי שהוביל את הניתוחים: “ניתוח זה שמור לחולים במחלות קרנית קשות להם לא ניתן להשתיל קרנית מן החי והם למעשה עיוורים לגמרי בשתי העיניים. עד כה בישראל – לחולים אלו לא הייתה תקווה כיוון שלא הייתה דרך להשיב את ראייתם. כיום בניתוח זה אנו יכולים, פשוטו כמשמעו, להחזיר ראייה טובה לעיוורים אלו. ניתוח זה הוא מאתגר ביותר ודורש ידע רב, וכמובן שהוא מורכב ומסוכן . אך תוצאותיו לרוב מצוינות. אני חש סיפוק אדיר שהצלחנו להחזיר לציפי את הראייה, כנגד כל הסיכויים! זה שווה את כל השעות הרבות שנדרשו ללימוד ההליך, לתכנון קפדני שלו ולביצוע באופן מקצועי ומוצלח. נמשיך לבצע ניתוחים כאלו לאנשים עיוורים שסובלים ממחלות קרנית קשות ואינם מתאימים להשתלה רגילה.”
ד”ר יפתח יסעור, מנהל תחום הפלסטיקה של העין (אוקולופלסטיקה) והמרכז לגידולי עיניים במערך העיניים בבילינסון: ” הליך שכולל “לגדל” שן בתוך לחי, להכניס לתוכה קרנית מלאכותית ולהשתיל אותה בעין דורש התארגנות והיערכות ברמה של “מבצע צבאי”. נפלאות גוף האדם, בשילוב עם רפואה ברמה הגבוהה ביותר, וצוות שלא מוכן לוותר, מייצרים שיא חדש ביכולות שלנו לתת מענה לאנשים הסובלים ממחלות קרנית קשות. לכבוד היה לי להיות חלק מהצוות המסור והנחוש שביצע את ההליך”.
ד”ר דרור אלון, סגן מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסת בבילינסון: “אני שמח וגאה להיות חלק מצוות שביצע הליך שנשמע כמעט בדיוני אך החזיר לאשה עיוורת את היכולת לראות. זו המשמעות של להיות פורץ דרך, לחשוב מחוץ לקופסא ולהשתמש במיומנויות וביכולות שלנו עד לקצה.”
פרופ’ אירית בכר, מנהלת מערך עיניים בבילינסון: “זוהי שיטה ייחודית ומורכבת ביותר, המבוצעת במרכזים רפואיים בודדים בעולם. כמרכז מוביל ופורץ דרך, חוד החנית בתחום השתלות קרנית בארץ, התחלנו במערך העיניים בבילינסון לבצע את הניתוח.
ניתוח זה הינו הפתרון היחידי עבור מטופלים הסובלים מבעיות קרנית קשות, להם לא ניתן להציע השתלת קרנית סטנדרטית. אני שמחה וגאה לעמוד בראש מערך בעל יכולת להוציא לפועל תהליך מורכב שכזה, ויותר מכל, על כך שמעתה נוכל להרחיב את מעגל האנשים שנוכל להציל מעיוורון. זוהי שליחותינו.”