איילת בן הרושהשבוע מתפרסם לראשונה דו”ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיזמה שרת הבריאות לשעבר, ח”כ יעל גרמן בנושא: ”התייחסות משרד הבריאות לרשלנות רפואית בישראל”. בארבע השנים האחרונות לא בוטל לאף רופא רשיון בשל רשלנות.
עוד עולה מהדו”ח שיזמה גרמן כי לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות הוגשו בשנים 2016-2008 יותר מ־9,000 תלונות על חשד לרשלנות רפואית. אולם במשרד הבריאות הקימו רק 320 ועדות בדיקה. בשנים 2016-2012 הורשעו רק 26 רופאים בוועדות משמעת של משרד הבריאות. שני רופאים ננזפו; שלושה קיבלו התראה. מ־21 רופאים נשלל באופן זמני הרישיון לעסוק ברפואה. לאף רופא לא בוטל הרישיון בגלל רשלנות.
על פי דו”ח גרמן רק ב־226 מקרים הועמדו רופאים לדין משמעתי, ורק ב־146 מקרים הסיבה הייתה רשלנות רפואית; בכל השאר הרופאים הורשעו במעשים פליליים, דוגמת אונס או שימוש בסמים. רישיונם של 199 רופאים נשלל לכמה חודשים (בדרך כלל לתקופה שנמשכה עד חצי שנה), אך גם הפעם, בקרב 69 רופאים שלילת הרישיון בוצעה על רקע עבירה פלילית. בשישה מקרים בלבד, במשך עשור שלם, נשללו לצמיתות רישיונותיהם של רופאים. גם במקרים הבודדים האלה העונש לא הוטל בגין רשלנות רפואית, אלא רק בשל עבירות חמורות דוגמת אונס, רצח או סחר בסמים.
יצויין כי יו”ר עמותת אופק, עמיעד טאוב יזם בחודש מרץ האחרון דיון בועדה לביקורת המדינה בראשות ח”כ קארין אלהרר בנושא בנושא הסתרה וטיוח מקרי רשלנות רפואית תוך פגיעה בציבור החולים”. מהנתונים שהציג משרד הבריאות על מקרים שדווחו עולה כי בחמש השנים האחרונות התקיימו 23,041 אירועים חריגים ופטירות שדווחו למערך לבטיחות הטיפול במשרד הבריאות מתוכם 20,766 אלף פטירות מיוחדות ו2265 אירועים חריגים.11,535 תלונות ודיווחים הועברו בעשור האחרון לבדיקת המשרד אולם רק ב־251 מקרים הורשעו רופאים ואחיות שנמצאו אחראים לרשלנות, וננזפו או קיבלו התראה בעקבות מעשיהם.
דו”ח מבקר המדינה מס’ 62 לשנת 2011 מצא כי המצב הקיים לא מסדיר את פעילות נציב קבילות החולים ואין בו הגדרה חוקית באשר לסמכויות וחובות והזהיר כי כל דו”חות הביקורת שנעשו בעשור האחרון על משרד הבריאות שוכבים ”כאבן שאין לה הופכין”.
ח”כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר ויוזמת הדו”ח: “מקרי הרשלנות הרפואית הידועים לנו הם רק קצה הקרחון של מקרים שאינם מגיעים לנציבות בגלל המצב הנפשי של קרובי הנפגע וחוסר האמון במערכת. מהדו”ח של מרכז המחקר עולה כי גם מהמקרים הידועים המגיעים לנציבות, רק אחוזים בודדים מגיעים ליחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות.יש להוציא את הנציבות ממשרד הבריאות, כמו שנעשה במח”ש, או לפחות לשים בראש הנציבות שופט אובייקטיבי (ולא רופא). במצב הקיים כאשר בכל מקרה הנציב מכיר מישהו שמכיר את הרופא הנילון- קשה להביא למיצוי הדין והאמון במערכת נפגע”.
ח”כ קארין אלהרר, יו”ר הוועדה לביקורת המדינה: ”הדוח הזה אמור לזעזע את מערכת הבריאות. לא ייתכן שהם לא יודעים מה היקף תופעת הרשלנות הרפואית וכמה אנשים מתו כתוצאה מרשלנות. בדיון שקיימתי בוועדה הבנתי שהדברים מתנהלים בדרך לא שקופה וזה על חשבון בריאות הציבור. המערכת הרפואית לא בודקת את הדברים מספיק לעומק ולעיתים תכופות מדיי מתנערת מאחריות. לא פלא שאחר כך אנחנו רואים מקרי מוות מיותרים או טעויות של רופאים. כשאין הפקת לקחים הדברים לא ישתנו ואת זה חייבים לתקן”.
עמיעד טאוב יו”ר עמותת אופק חזרה לחיים העוסקת במניעת רשלנות רפואית וממייסדיי המטה למאבק ברשלנות בבתי החולים הגיב לדו”ח ואמר:”הדו”ח שפורסם הוא חשוב אבל אסור שהוא יישאר שוב בגדר נייר השוכב לו כאבן שאין לה הופכין במשרד הבריאות. העובדה שהמלצות מבקר המדינה משנת 2012 לא מיושמות, ושאלפי התלונות של משפחות נפגעי רשלנות רפואית נתקלות במאה אחוזי סובלנות ובתגובות רפות מצד משרד הבריאות מאפשרת את המשך הרשלנויות הפושעות, אירועי הטיוח וזיוף רשומות רפואיות במערכת הבריאות ומגן על אותם עבריינים עם תואר דוקטור. זהו לעג לרש שמשמעותו שעוד אלפי ילדים ימשיכו למות בשנים הקרובות לשווא”.
הדרך היחידה למנוע פגיעה בחיי אדם הינה ליישם את המלצות מבקר המדינה ולתת ”שיניים” למי שאמור למנוע את האסונות הבאים, קרי לתחקר וליישם לקחים מאירועים חריגים בבתי החולים ולהעניש בחומרה אנשי צוות רפואי שנתפסו ברשלנות פושעת. לשם כך ועל מנת למנוע ניגודי עניינים בחונטה הרפואית יש להוציא את נציבות הקבילות ממשרד הבריאות בדומה למה שנעשה עם מח”ש ולתת לנציבות כלים לחקור, לבדוק לאכוף להעניש ולהרתיע על מנת להגן על החולים ולשקם את אמון הציבור במערכת. אם משרד הבריאות לא יעשה כך מיוזמתו אנחנו נגייס חברי כנסת הגונים מהקואליציה והאופוזיציה ונקדם את הצעת החוק באופן פרטי. הגיע הזמן אחרי עשרות אלפי משפחות שנפגעו לשווא שהמדינה תבער ושכל המערכות יתגייסו לשים סוף לקלות שבה ילדים ומבוגרים מתים או הופכים לנכים קשים בגלל רשלנויות רפואיות שהיה ניתן למנוע”.