גל טוויטודר’ שחר בר
בשנתיים האחרונות מתפתחת בישראל תופעה שקטה של טראומה אזרחית מתמשכת בקרב קשישים וחולים כרוניים החיים תחת דריכות יומיומית. הטראומה מתבטאת אצלם בהפרעות שינה, עלייה בלחץ הדם, החמרה במחלות לב וריאה, בלבול, הסתגרות חברתית, עייפות קיצונית או הידרדרות תפקודית מואצת.
העומס המתמשך על מערכת העצבים ניתן לזיהוי ולמניעה באמצעות כלים פשוטים.
דר’ שחר בר מנהל האגף הגריאטרי. בבית החולים השיקומי אינטגרטיבי מדיקל קר, מציג חמישה צעדים מעשיים למניעה מוקדמת של טראומה מצטברת בקרב קשישים וחולים כרוניים:
- נשימה לוויסות יומיומי
מערכת העצבים של אדם מבוגר רגישה במיוחד לעומס מתמשך. נשימה קצבית ואיטית יכולה להפחית עוררות, להוריד דופק ולייצב לחץ דם.
תרגיל פשוט מהווה כלי רפואי להפחתת הצפה – שאיפה איטית דרך האף במשך ארבע־חמש שניות, ונשיפה איטית באותו קצב, למשך מספר דקות, שניתן לבצע בבוקר, לפני השינה או בזמן תחושת לחץ יכול להוריד את הלחץ. באזעקה או אירוע מלחיץ, אפשר להתאים גרסה מקוצרת: שתי שאיפות קצרות דרך האף ואחריהן נשיפה ארוכה ואיטית. מספר מחזורים כאלה עשויים לסייע בהפחתת הצפה.
- עוגן מנטלי ותחושת שליטה
קשישים רבים חווים אובדן שליטה במצבי אי־ודאות. ניתן ליצור “עוגן” פשוט כמו מילה אישית כמו רגוע, או מחווה קטנה של לחיצה בין האצבעות ולתרגל אותה בזמן רגוע. כך, בזמן דריכות, חזרה על העוגן מסייעת למוח לשחזר תחושת יציבות.ח
- קרקוע חושי במצבי בלבול או הצפה
בעת לחץ קיצוני, המוח עלול לעבור למצב של בלבול או ניתוק. אצל קשישים, מצב זה עלול להתבטא בהאטה קוגניטיבית או חוסר התמצאות רגעי.
תרגיל קרקוע פשוט לזיהוי שלושה דברים שרואים, שני קולות ששומעים, ותחושה פיזית אחת ברורה (כגון מגע הכיסא או הרצפה מתחת לרגליים) יסייעו להחזיר את הקשב להווה באמצעות המיקוד החושי ולהפחית תחושת הצפה.
- שיחה יזומה לאחר אירוע מלחיץ
אזעקה, שהייה במרחב מוגן או חדשות קשות מצטברים בגוף. לכן שיחה קצרה תוך 24–72 שעות עם בן משפחה, מטפל או איש צוות רפואי בה ישתפו מה קרה, ומה הרגשתי. יסייעו להפחית את הדריכות. עיבוד מוקדם מונע הצטברות רגשית שעלולה להפוך לחרדה כרונית.
- ויסות רגשי כחלק מהטיפול הרפואי השוטף
רפואה כרונית אינה יכולה להתמקד רק במדדים קליניים. יש לשלב בדיקה שגרתית של איכות שינה, תחושת דריכות, רמת מתח יומיומית ומעורבות חברתית.
כאשר צוותים רפואיים משלבים כלים לוויסות רגשי כחלק מהביקור הביתי או המעקב השיקומי – הסיכון להידרדרות תפקודית קטן משמעותית. מניעה כזו היא מצמצמת את הסיכון שהעומס המצטבר יהפוך לפגיעה מתמשכת.
קיימת חשיבות עליונה ליצירת מעטפת קהילתית תומכת וצמצום חשיפה לתכנים מעוררי דחק. בני משפחה ושכנים מהווים ציר מרכזי במניעת נסיגה תפקודית דרך שמירה על רציפות של מפגשים חברתיים ושגרה קבועה. במקביל, ניהול מושכל של צריכת חדשות, במיוחד בשעות הערב, חיוני למניעת עוררות יתר הפוגעת באיכות השינה ובמדדי לחץ הדם. הגבלת המידע המאיים מאפשרת למוח המבוגר לעבד את המציאות בצורה מאוזנת יותר. השילוב בין ויסות חושי, קשר אנושי רציף וסביבה תקשורתית מוגנת, מהווה את התשתית המלאה לחוסן רפואי ונפשי ארוך טווח. האתגר של מערכת הבריאות כיום אינו רק לטפל במחלות, אלא למנוע את התקבעות הסטרס הכרוני כגורם תחלואה בפני עצמו לכן טיפול בטראומה כשהיא עדיין “צעירה” הוא צעד הכרחי לשמירה על בריאות הציבור בשנים הקרובות.
הכותב הוא מנהל האגף הגריאטרי בבית החולים השיקומי אינטגרטיבי מדיקל קר