גל טוויטוהפגיעה ברצף השינה משפיעה משמעותית על התפקוד שלנו. אין ספק שבתקופה זו קשה מאד לשלוט על הרגלי השינה שלנו אך יש כמה פעולות פשוטות שניתן לבצע על מנת לשפר זאת. יואב רודניקי, פסיכולוג קליני ומנהל מרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער במאוחדת גבעת שמואל, מסביר כיצד עושים זאת
בשנתיים האחרונות, אנו חווים רצף בלתי נגמר של מבצעים צבאיים ומלחמות, והשגרה שלנו הפכה להיות לא יציבה. כמעט כל חודש מביא עמו תקופה של מתח, חוסר וודאות ואי-ודאות ביטחונית, ומי שחשב שההפוגות יהיו תקופות של רוגע מצא את עצמו במהרה מוכן למבצע נוסף. אנחנו כבר התרגלנו למתח המתמשך, לרגישות שבין הרגיל ללא-רגיל, לתחושת אי-הנוחות שמלווה אותנו בשגרה יומיומית.
אך בתוך כל זה, יש מחיר שקט שאנחנו לא תמיד מודעים לו, או מתעלמים ממנו: פגיעות בשינה. בהינתן התרעות מוקדמות לשיגור טילים, לחץ מתמשך עד לאזעקה, והמתח הרב שמציף אותנו בכל רגע, השינה שלנו נפגעת באופן משמעותי.
כיצד פגיעה בשינה משפיעה על חיינו?
לא צריך מחקרים על מנת להרגיש את ההשפעה של מחסור בשינה על התפקוד היומיומי: אנחנו יותר מתוחים, פחות סבלניים, מתקשים להתרכז, חווים תחושות לא נעימות, וכל דבר נראה מעצבן ולא נעים. מחקרים בתחום השינה מראים כי השפעת חוסר השינה משתנה מאדם לאדם, ויש מי שירגיש את ההשפעות מיידית, בעוד אחרים ייראו “כאילו הכל בסדר”, אך בפועל יהיו סחוטים ומרגישים חסרי כוחות.
המחקר מראה כי כבר אחרי לילה אחד (בלבד) בו נפגעת השינה, היכולת שלנו למקד ריכוז תפגע, נתקשה להתמיד במשימות רוטיניות משעממות, ונגלה קוצר רוח כלפי תגובות של אחרים. אולם אם זה רק לילה אחד, לגוף תהיה היכולת “למלא את מאגרי” השינה במהירות גבוהה יחסית. אחרי שני לילות ויותר ההשפעות ילכו ויצטברו. נתחיל להרגיש את ההשפעה גם על הפן הפסיכולוגי; נרגיש רע עם עצמנו, נכעס על אחרים, ונתקשה לבצע אפילו פעולות פשוטות כמו לחשב סכום של מספרים, או לזכור מה המשימות שעוד ממתינות לנו. אולם זה לא הדבר היחיד; ככל שאנו צוברים עוד לילות עם שינה טרופה, היכולת “למלא את מאגר השינה” תלך ותפגע וכבר לא נוכל להסתפק בתוספת של שעת שינה. השיפור ידרוש כי נצליח לישון כראוי ימים רבים או אפילו שבועות עד אשר ההרגשה הכללית תשתפר, ותחזור אלינו תחושת החיוניות.
אז מה ניתן לעשות? אומנם אין לנו שליטה על מהלך המלחמה ותזמון הטילים אבל יש לנו שליטה על ההתנהלות הפרטית שלנו. עצם ההבנה של ההשפעות האפשריות בשינה עלינו חשובה מאד. לדוגמה, חלק גדול מהשיגורים נעשה בשעות הלילה המאוחרות, לכן אם נלך לישון חצי שעה / שעה לפני השעה בה אנו רגילים, אנו מגדילים את הסיכוי שנרוויח זמן נוסף של שינה איכותית. אנו יכולים להתכונן בצורה מודעת יותר לתהליך השינה ולהתחיל אותו מוקדם ובצורה יעילה יותר. לדוגמה, כיבוי הטלוויזיה שעתיים לפני הכניסה למיטה ולא רק ברגע האחרון, לקבוע לעצמנו זמן של שיטוט בנייד ואחריו לשים אותו בצד, לשנות את הזמן בו אנו מתקלחים – פעולה שיוצרת עוררות אצל חלקנו, או מרדימה אצל אחרים. לדאוג לאכול ארוחה קלה יחסית בערב על מנת לא להעמיס על מערכת העיכול. לוותר או לפחות לצמצם בצורה ניכרת אלכוהול ועישון בתקופה זו. אלה חומרים שנותנים תחושה של הרדמות אבל בעצם עלולים להגביר את המתח בו אנו נמצאים ולפגוע בתהליך השינה.
לסיכום, חשוב לזכור אנו לא בתקופה רגילה, לכן חשוב לשים לב לדברים שאנו לא רגילים אליהם. תשומת לב זו, בליווי של שינויים, אפילו קטנים, אבל כאלה שנוכל להקפיד לעשות יום אחרי יום (לרוב לא נראה השפעות מיידיות אלא השפעות מצטברות), יתרמו לנו ולסובבים אותנו לעבור תקופה זו בצורה טובה יותר.
כתב: יואב רודניקי, פסיכולוג קליני – מנהל מרפאת ברה”ן ילדים ונוער בגבעת שמואל, מאוחדת מחוז מרכז